פוסטים אחרונים

מה שכרוך

בִּיקוּם מַקְבִּיל לְאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ תָּכְנִית רַדְיוֹ יוֹמִית עַל סִפְרוּת בֶּעָרוּץ רַדְיוֹ מַּמְלַכְתִּי (עָרוּץ שֶׁעָבַר מְתִיחַת אֵיבָרִים וּשְׁמוֹ שֻׁנָּה לְכָאן וּלְכָאן בְּתוֹפֶסֶת הִסּוּס מִפְּאַת אִלּוּץ

קראו עוד>>

המלט \ בוריס פסטרנק

סְאוֹן נָדָם. אֶל הַבָּמָה יָצָאתִי, וּבְגַב שָׁעוּן עַל הַמַּשְׁקוֹף הֵד רָחוֹק לוֹכֵד, הַאִם מָצָאתִי רֶמֶז־מָה לְגוֹרָלִי הַטּוֹב?   אֲפֵלָה לֵילִית בִּי עַיִן לוֹטֶשֶׁת, אֶלֶף מִשְׁקָפוֹת

קראו עוד>>

בגפט מכה שנית

אמרתי לה, אמא, אנחנו ב-2017 ולא בתחילת שנות השמונים. אמרתי לה, אמא, היום אנשים חיים עם זה ממש סבבה, לוקחים כמה כדורים ביום ויש להם

קראו עוד>>

תיכון קרית מוות

(1)   מְקַדֵּם הַזָּרוּת שֶׁלִּי הָיָה גָּבוֹהַּ מִדַּי. הַחִבּוּר מִיְּלָדוֹת שֶׁלָּכֶם הָיָה חָזָק מִדַּי.   צוֹפַפְתֶּם שׁוּרוֹת: כִּסְּאוֹת הֻצְמְדוּ, בַּרְזֶל הִצְטַלֵּב בְּבַרְזֶל, פְּלַסְטִיק שָׁחַק פְּלַסְטִיק.

קראו עוד>>

הניה

הַיִּידִישׁ מֵתָה יַחַד עִם הֵנְיָה בִּתְחִלַּת מַאי 2004 בִּמְעוֹן יוֹם לִקְשִׁישִׁים עַל הַכַּרְמֶל מִדֹּם לֵב.   כַּאֲשֶׁר הִתְקַשְּׁרוּ מִבֵּית הַחוֹלִים וּבִקְּשׁוּ שֶׁאַגִּיעַ מִיָּד, כָּעַסְתִּי עַל

קראו עוד>>

חגי כותב לציפורה

ציפורה! ציפורה אהובתי! ציפור שלי! אני קורא לך, בקול ובלא, מזה חודשיים מאז השבעה. קראתיך בקול דממה דקה בליל שכיבתנו בדשא, ער וערה, כי נהמות

קראו עוד>>

אספי בתורת הגרפים

יי אסף, אני משוכנעת שלא זהית אותי. לו היית מזהה, היית נוקט אמצעי זהירות עד כדי חסימה, ולבטח לא היית פונה אליי מיוזמתך. תחילה רציתי

קראו עוד>>

בנימינה, ערב

שְׁמִי עוֹמֵד בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם מִתְרַכֵּב אֶל מוּלִי, לוֹבֵשׁ צוּרַת נוֹף מִכָּאן וְלֹא מִכָּאן: עֵץ מוֹרִיק, עָנָן מַאֲפִיר, שֶׁמֶשׁ נֶעֱתֶקֶת.   בְּלֹא שְׁמִי הָיִיתִי בָּעוֹלָם

קראו עוד>>

שדי אבי \ שרון אולדס

שְׁדֵי אֲבִי   רַכִּים עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח, הַמֶּשִׁי הַמְּשֻׁיָּף שֶׁל הַשֵּׂעָר גּוֹלֵשׁ מֵהֶם מְעֻדָּנוֹת כְּמוֹ מַיִם. מִקַּמְתִּי אֶת לֶחְיִי – אַךְ פַּעַם אַחַת אוּלַי –

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן

צילום: ינאי יחיאל