פוסטים אחרונים
המלט \ בוריס פסטרנק
סְאוֹן נָדָם. אֶל הַבָּמָה יָצָאתִי, וּבְגַב שָׁעוּן עַל הַמַּשְׁקוֹף הֵד רָחוֹק לוֹכֵד, הַאִם מָצָאתִי רֶמֶז־מָה לְגוֹרָלִי הַטּוֹב? אֲפֵלָה לֵילִית בִּי עַיִן לוֹטֶשֶׁת, אֶלֶף מִשְׁקָפוֹת
בגפט מכה שנית
אמרתי לה, אמא, אנחנו ב-2017 ולא בתחילת שנות השמונים. אמרתי לה, אמא, היום אנשים חיים עם זה ממש סבבה, לוקחים כמה כדורים ביום ויש להם
תיכון קרית מוות
(1) מְקַדֵּם הַזָּרוּת שֶׁלִּי הָיָה גָּבוֹהַּ מִדַּי. הַחִבּוּר מִיְּלָדוֹת שֶׁלָּכֶם הָיָה חָזָק מִדַּי. צוֹפַפְתֶּם שׁוּרוֹת: כִּסְּאוֹת הֻצְמְדוּ, בַּרְזֶל הִצְטַלֵּב בְּבַרְזֶל, פְּלַסְטִיק שָׁחַק פְּלַסְטִיק.
וסיליסה היפה \ אלכסנדר אפנסייף
היה היה בממלכה אחת סוחר. שתיים עשרה שנה היה בעל לאישה, אך הוליד רק ילדה אחת, שמה היה וסיליסה היפה. כאשר האישה נפטרה, הילדה הייתה
הניה
הַיִּידִישׁ מֵתָה יַחַד עִם הֵנְיָה בִּתְחִלַּת מַאי 2004 בִּמְעוֹן יוֹם לִקְשִׁישִׁים עַל הַכַּרְמֶל מִדֹּם לֵב. כַּאֲשֶׁר הִתְקַשְּׁרוּ מִבֵּית הַחוֹלִים וּבִקְּשׁוּ שֶׁאַגִּיעַ מִיָּד, כָּעַסְתִּי עַל
חגי כותב לציפורה
ציפורה! ציפורה אהובתי! ציפור שלי! אני קורא לך, בקול ובלא, מזה חודשיים מאז השבעה. קראתיך בקול דממה דקה בליל שכיבתנו בדשא, ער וערה, כי נהמות
אספי בתורת הגרפים
יי אסף, אני משוכנעת שלא זהית אותי. לו היית מזהה, היית נוקט אמצעי זהירות עד כדי חסימה, ולבטח לא היית פונה אליי מיוזמתך. תחילה רציתי
בנימינה, ערב
שְׁמִי עוֹמֵד בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם מִתְרַכֵּב אֶל מוּלִי, לוֹבֵשׁ צוּרַת נוֹף מִכָּאן וְלֹא מִכָּאן: עֵץ מוֹרִיק, עָנָן מַאֲפִיר, שֶׁמֶשׁ נֶעֱתֶקֶת. בְּלֹא שְׁמִי הָיִיתִי בָּעוֹלָם
שדי אבי \ שרון אולדס
שְׁדֵי אֲבִי רַכִּים עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח, הַמֶּשִׁי הַמְּשֻׁיָּף שֶׁל הַשֵּׂעָר גּוֹלֵשׁ מֵהֶם מְעֻדָּנוֹת כְּמוֹ מַיִם. מִקַּמְתִּי אֶת לֶחְיִי – אַךְ פַּעַם אַחַת אוּלַי –
שיר קינה של עלמה משוגעת (וילאנל משובש בזמנים משתנים)
הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְּמַן. הַצָּג מַרְאֶה: אָפְסוּ נְסִיעוֹתַיִךְ. הַתַּחֲזִית: דִּכְדּוּךְ רַע וְקָטָן. שְׁרִיקַת קַטָּר וִילָלָה שֶׁל תַּן. עָלַי עַל חַשְׁמַלִּית שֶׁל כָּל מְתַיִךְ, לְכִי
הבלוג של ריטה קוגן
