פוסטים אחרונים

עגורים | רסול גמזטוב

וּלְעִתִּים נִדְמֶה כִּי חַיָּלֵינוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד מִשְּׂדוֹת דָּמִים, לֹא נִטְמְנוּ בָּאֲדָמָה תַּחְתֵּינוּ, אֶלָּא הָפְכוּ לַעֲגוּרִים הוֹמִים.   וְכָךְ מֵאָז וּמִתָּמִיד בְּעֶצֶם מִמְּרוֹם מָעוֹף הֵם

קראו עוד>>

שתי מחוות ליונה ונער

  ארבעה עמודים של צריח חשוף. ביניהם פעמון – מנוקב ודומם. בתוכו צף ענבל – כמו לב בתוך גוף, שנושא זיכרון – מיותם, מדמם.  

קראו עוד>>

גירוש, שיבה, דומייה

(1)   כשהייתי מספר שש מיליון ואחת, (לא נשאר די מקום על זרועי שיכיל מספרי זה, שש מיליון ואחת), הנחתי כף רגל נתונה בסנדל, ועל

קראו עוד>>

שקיעה # שירים ליהורם

תפוז-דם מרומם הוא שמש כתומה. עננים מתענים, מלינים על חומה. ההרים מחרישים כצבאים נרגשים. הפסגות נמוגות ואיתן החמה

קראו עוד>>

מלאכי # שירים ליהורם

אתה מלאך בשמי ירושלים, ירוק מבט ומסותת שפה, ולשונך – זו התברכה כפליים בחידודיה ומילות קטיפה.   נשים וטף לוכדים את חיוכיך, אותם אתה בוזק

קראו עוד>>

יקיצה # שירים ליהורם

  מִטָּה סְתוּרַת סְדִינִים בְּאֶמְצַע הַשְּׂדֵרָה נִצֶּבֶת מִקּוֹרָה בְּלוֹט שֶׁל עֲנָנִים.   לוֹט עַנְנֵי פָּרִיז מֵעַל גּוּפִים שְׂרוּעִים. הֵם שְׁנִיִּים – זוּג בָּרוֹאִים עֲלֵי יְצוּעַ

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן

צילום: ינאי יחיאל