פוסטים אחרונים
לבדות | אנה אחמטובה
מְאוֹת הָאֲבָנִים שֶׁבִּי הוּטְחוּ לִמְּדוּנִי מִפְּנֵי אֶבֶן לֹא לִפְחֹד. לִצְרִיחַ רַם הַמַּלְכּוֹדוֹת הָפְכוּ, נִשָּׂא לְצַד צְרִיחִים רָמִים פָּחוֹת. אֲנִי מוֹדָה לְכָל הַבַּנָּאִים, שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ עוֹד צַעַר וְטִרְחָה.
לענת עינהר
בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה מֵהַסַּדְנָה שֶׁל עֲנָת בְּחֵצִי אַחֲרֵי חֲצוֹת אֲנִי מֵאֵטָה לְיַד הַבַּיִת הַפִּנָּתִי, בּוֹחֶנֶת אֶת חַלּוֹן דִּירַת הַקַּרְקַע, זוֹ שֶׁמְּסֻמֶּנֶת בְּמַפּוֹת גוּגְל כְּאֵיְּר בִּי אֶנְד
סוסים קְשֵׁי הַסְכָּמָה | ולדימיר ויסוצקי
עַל מִתְלוֹל, עַל קְצֵה צוּק, עַל הַסַּף שֶׁל הַסִּפִּים בְּסוּסַי אֲנִי מַצְלִיף, מְדַרְבֵּן בְּמַגְלְבִים, אֵין לִי דֵּי אֲוִיר, גּוֹמֵעַ עַרְפִלִּים וּמַשָּׁבִים, חָשׁ, מֻקְסַם מֵרֶגַע הֶרֶס,
הכוכב בשם שמש | ויקטור צוי
שֶׁלֶג זַךְ, כְּפוֹר אָפֹר, עַל עֲפַר דְּרָכִים מְבֻקָּע. מֵעָלָיו, דְּמוּי כֶּסֶת טְלָאִים, כְּרַךְ בְּתוֹךְ כְּבִישׁ-לוּלָאָה. מַעַל כְּרַךְ מְשַׁיְּטִים עֲנָנִים, מַסְתִּירִים שָׂמִים וְאוֹר. מַעַל כְּרַךְ עָשָׁן
מטמורפוזה טובה
שֶׁלֶג הָפַךְ חוֹל. חוֹל הָפַךְ חֹלִי. הֲגִירָתָהּ הִיא מֶטָמוֹרְפוֹזָה טוֹבָה. תְּנוּעוֹתֶיהָ אִבְּדוּ מֵחַדּוּתָן. לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה צוּרָה שֶׁל בָּאוּהָאוּס. לְעוֹלָם תִּשָּׁאֵר En plein air, כְּתָמִים
קורפורייט קאלצ'ר
הוּא חוֹצֶה מִסְדְּרוֹנוֹת בְּפָנִים חֲתוּמוֹת, בְּחֻלְצוֹת מְכֻפְתָּרוֹת, מִלְּבַד הַכַּפְתּוֹר הַתָּלוּי עַל חוּטדַּק מֵעַל כְּרֵסוֹ הַזְּקוּרָה. הוּא נִגַּשׁ אֵלַי מֵאָחוֹר, מֵנִיחַ יָד נִהוּלִית עַל כְּתֵפִי וְגוֹעֵר
הייתי נסיכה מצוינת
(1) הָיִיתִי נְסִיכָה מְצֻיֶּנֶת, לְבָנָה כְּשֶׁלֶג, שְׁחֹרָה כְּעוֹרֵב, אֲדֻמָּה כְּדָם. אִישׁ לֹא שָׁאַל אוֹתִי אֵיךְ זֶה לִשְׁכַּב בַּאֲרוֹן מֵתִים מִזְּכוּכִית בִּשְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת לְכָל לָשׁוֹן זָרָה.
שמיני במרץ
(1) גֶּבֶר מְנַהֵל אָסֶרְטִיבִי אִשָּׁה מְהַנְדֶּסֶת חַסְרַת סַבְלָנוּת גָּבַר מְנַהֵל בּוֹחֵן אֶפְשָׁרֻיּוֹת אִשָּׁה מְהַנְדֶּסֶת מִשְׁתַּהָה גֶּבֶר מְנַהֵל עָמוּס עַל כֵּן לֹא עוֹנֶה לְמֵילִים חֹדֶשׁ אַחַר
וַעַד הַבַּרְבּוּר הצעיר \ דיוויד בואי
אֲנִי מְבָרֶכֶת אוֹתְךָ בְּטֵרוּף, בְּעֶצֶב צָרוּף בְּעוֹדִי שׂוֹרֶכֶת אֶת נַעֲלַי אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ, בָּזוֹ הָעֵת, מֵעֵת לְעֵת, אֲנִי מְנִיחָה, כִּי בְּגִינְךָ אֲנִי
לִידִיָה קאזאן
הַפְּעָלִים לְהֵעָלֵב לְהַעֲלִיב לְהַתְרִיס כְּנֶגֶד לְהִתְבַּצֵּר הָפְכוּ שֶׁלָּהּ וְהִתְפַּצְּלוּ עַתָּה הַמְּפֻצָּלִים שֶׁלָּהּ כְּרוּכִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה וּבָהּ – שַׁבְּלוּלֵי טוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֵי קַנָּאִים פְּקָעוֹת שִיבָּארִי
הבלוג של ריטה קוגן
