פוסטים אחרונים

טִפּוּס למתקדמים #4 [גופות]

חַיָּל מְשֻׁחְרָר נֶהֱנֶה לְהַכְאִיב לְנָשִׁים בְּשֵׁרוּתוֹ לָמַד לְהָנִיחַ גּוּפוֹת הַמְּחֻסָּלִים בֵּינוֹ לְבֵין הַגּוּף הַנָּשִׁי הָעֵירֹם מִתְחַלֵּף הַמִּטָּה קְבוּעָה בְּרִצְפַּת חֲדַר הַשֵּׁנָה הָרֵיק מֵחֲפָצִים יֵשׁ מַסְפִּיק

קראו עוד>>

טיפוס למתקדמים #1 [המוות מבשיל לאט]

"הַמָּוֶת לֹא קוֹרֶה בִּזְמַן שֶׁאַתָּה לוֹחֵץ עַל הַהֶדֶק" – הוּא אוֹמֵר לִי בְּקוֹל מָדוּד, עֵת יָדָיו נִנְעָצוֹת יִתְדוֹת-יְתֵדוֹת בִּבְשָׂרִי. "הוּא מַבְשִׁיל לְאַט, כְּמוֹ רִמּוֹת שֶׁל

קראו עוד>>

לְאִמִּי

עת נולדתי, אמי טבלה את גופי במימי הסבל הפיוטי. ימים ארוכים טבלה את גופי. הלוך וטבול טבלה את גופי. פן אדע שמחה מה היא, פן

קראו עוד>>

רגעי ים עטופים במפרש מרשרש

רגעי ים עטופים במפרש מרשרש מְשִׂיחִים על נשים-בתולות עם זנב-דג וגברים-מלחים. ועיניים תכולות מבזיקות עוד חיוך בעד דֹּק של רשת קרניים צפופות, של קמטוטי צחוק.

קראו עוד>>

08.12.2014

חרוזים מושחלים לאיטם על גבי חוט חיי. חוליות של חווה ואדם, מתווספות עד בלי דיי. אך עליי לשמר הגמישות של החוט העמוס. הם הולמים ונוֹקְשִׁים

קראו עוד>>

שיר לאהוב אלמוני

אִלּוּ הָיוּ מוֹנִים אֶת כָּל הַפְּעִימוֹת, שֶׁהֶחְסַרְתִּי בְּגִינְךָ, הָיוּ וַדַּאי מִתְפַּלְּאִים, אֵיךְ זֶה, שֶׁלִּבִּי עוֹדֶנּוּ פּוֹעֵם בְּקִרְבֵי.

קראו עוד>>

אסיפת הורים

אבי ואמי נפגשו בֵּמְּזָוֶה בֵּיתִי אחרי שלושים שנה, שלא התראו. שניהם מרירים. אילו שוקולד היה סממן לילדות מאושרת, הייתי נחשבת וודאי לילדה האהובה עליי אדמות.

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן

צילום: ינאי יחיאל