פוסטים אחרונים

פעמיים לֹאהַיְקוּ

(1)   גַּעְגּוּעַ, כְּמוֹ הֵד, מִתְגַּבֵּר בֵּדִּירוֹת רֵיקוֹת. רֵיחַ יַסְמִין נָסוֹג לַמִּרְפֶּסֶת. מַאי מַתְחִיל לְאִטּוֹ.     (2)   יֵשׁ נָשִׁים, שֶׁמַּצְלֵמוֹת אֶת עַצְמָן בְּלִי

קראו עוד>>

מי מריבה # שירים ליהורם # שישים יום אחרי

וְהִכֵּיתָ בִּי בַּמַּטֶּה, בִּמְקוֹם לְדַבֵּר מִלִּים שֶׁל אֱמוּנָה. וְיָצְאוּ מַיִם מִן הַסֶּלַע, דְּמֵי דֶּמַע מְלוּחִים. וְלֹא זָכִיתָ לְהַלֵּךְ בָּאֶרֶץ זָבַת מִיץ תַּפּוּזִים וְשׁוֹקוֹלָד מַר לְהַפְלִיא, מְשֻׁבָּץ גַּרְגְּרֵי מֶלַח,

קראו עוד>>

תל אביב מתעוררת

הִשְׁתּוֹלְלוּת צִפּוֹר עֲלֵי דִּמְמַת רָקִיעַ. מִתַּחַת נָחָה עִיר, סְתוּרָה וּרְפוּיָה. לָהּ פֶּה פָּעוּר, יָבֵשׁ, לָהּ קַו כָּתֵף פָּגִיעַ, חָבוּק בֵּכֶּסֶת חוֹל, רַכָּה וּדְהוּיָה.   צִיּוּץ אֵיתָן

קראו עוד>>

עיר לבנה, חתולים בצבע

עִיר לְבָנָה, חֲתוּלִים בֵּצֶּבַע בָּהּ  מְהַלְּכִים עַל כַּפּוֹת קְטִיפָה. פְּתִית-לְבָנָה שֶׁל חֲצוֹת וָרֶבַע זָב עַל פַּחִים בֵּפְּסִיעוֹת טְפִיפָה. בְּנֵי בְּלִי בַּיִת – אִישׁ, חָתוּל, יָרֵחַ –

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן