פוסטים אחרונים

קללה

לֵךְ לְאֶלֶף עֲזָאזֵלים. פֹּל לְאֶלֶף תְּהוֹמוֹת. לְמַד הֵיטֵב מִדּוֹת שֶׁל סֵבֶל: נְחָשִׁים בְּלִי סֻלָּמוֹת. בּוֹר לְלֹא תַּחְתִּית אוֹ מַיִם, צַחֲנָה וְקֹר אֵימִים, יוֹם שֶׁל אִיּוֹב

קראו עוד>>

קטנה-גדולה

כנראה עובר עליי משהו. עדיין לא ברור מה בדיוק. התחלתי לפסל אבסטרקט. אחרי יותר משמונה שנים שלא העליתי על דעתי ליצור משהו שאין לו צורה

קראו עוד>>

אבן, נייר ומספריים

אני יושבת במגדל, שיער ארוך ומדובלל, ובידיים מספריים, ודף ניר, שמקופל. וכשתבוא אל מגדלי, תשרוק בשקט: "אל תפלי". את שיערי אפיל אפיים, ותטפס אליי. שלי.

קראו עוד>>

קונצרט בבית נתיבות | אוסיפ מנדלשטם

קָשֶׁה לִנְשֹׁם. הָאָרֶץ מְתֻלַּעַת, וְכוֹכָבִים מֵתִים לֹא מְאִירִים. אַךְ אֶל עֵדִי – הַמּוּזִיקָה נִשְׁמַעַת. מֵעַל רָאשֵׁינוּ מַלְאָכִים שָׁרִים. מְסַדֵּר שֶׁל כִּנּוֹרוֹת יַבְזִיק בְּלַהַט וְיִקָּרַע בִּשְׁאוֹן

קראו עוד>>

מדוזה

קרב נא אליי, אהובי, על בהונות רגלייך. בשקט, בשקט הנח את מגן המראה. לטף את שדיי הנמים באצבע גברית, מחוספסת. הֱיֵה נא זהיר, אהובי, פן תעיר נחשים על

קראו עוד>>

למדתי לחיות פשוט וקל \ אנה אחמטובה

לָמַדְתִּי לִחְיוֹת פָּשׁוּט וְקַל, לָשֵׂאת תְּפִלָּה לָאֵל וְלָרָקִיעַ, וּלְשׁוֹטֵט שָׁעוֹת לְלֹא עָמָל, וַחֲרָדָה עוֹדֶפֶת לְהַכְנִיעַ.   כְּשֶׁעֵשֶׂב בַּר רוֹחֵשׁ בַּגֵּאָיוֹת, אָדֹם-צָהֹב נִתְלֶה אֶשְׁכּוֹל פְּרִי יַעַר, אֶכְתֹּב שִׁירָה

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן

צילום: ינאי יחיאל