טחנת הקמח בקוֹזלברוּך     קרב לו חג המולד. קְרַבָט, נער סרבי אך בן ארבע עשרה, קבע יחד עם עוד שני נערים, חסרי בית אף

פאתי קיבוץ גלויות. חומת בטון אימתנית חתומה בפס שמי לילה שחורים. החומה מרוססת גראפיטי גס ומטושטש. בחזית עומד פח זבל עירוני ירוק, מוגדל פי כמה.

לכי לך עכשיו, קחי מה נדרש, כל מה שבא ליד כל מה שתרצי לשמור, עדיף שתחטפי מיד היתום שלך מחזיק אקדח בוכה כמו אש בשמש,

אני יושבת ומפוררת את הימים. מעין לכלוכית בגירסא למבוגרים של האחים גרים, שמפרידה בין גרגירי אורז לבנים ושחורים. העיסוק המזוכיסטי מזקק את האורז ואת חיפושי

פיצה הוא חתול בית. הוא אימץ אותי כשהיה גור תקיף־הליכות בן שלושה חודשים. מאז הספיק לעבור איתי שלוש דירות, לצלוח ארבע מערכות יחסים בלתי פתירות