פוסטים אחרונים

צ'כוב, עצב ופוסט-מודרניזם

אמא שלי אומרת שאני כנראה האחרונה שבכתה אחרי קריאת המחזה של צ'כוב "בת השחף". מכיוון שעזבתי את בית הספר בו חינכו את האליטה האינטלקטואלית הבאה

קראו עוד>>

מיכאל שלה, שלי

איך קוראים לעצב בעברית? מיכאל שלה, שלי. רבות דובר כיצד הצליח סופר צעיר בן עשרים ושבע בלבד לתאר נפש מיוסרת של אישה עצובה באופן כה

קראו עוד>>

רוח חג או רוח בבושקה

אין באמתחתי רוח חג, אך על פי שבילדותי חגיגות שנה אזרחית חדשה היו פלא שלבואו חיכיתי יותר מאשר לחגיגות יום הולדת. יש באמתחתי געגוע לידיים החזקות שידעו

קראו עוד>>

נומי, נומי, פעוטה

נומי, נומי, פעוטה, אל תשני על קצה מיטה. כי בליל זאב יבוא ויישא אותך עִמּוֹ.   רק אלוהים יודע כמה לילות של סיוטים קטועים ביליתי בתור

קראו עוד>>

שמים מגנים מעל # סקיצה

מזג אוויר נפלא לצילומי חוץ. השמיים תלויים במהופך, כמו קערת דייסה, כמו חלב קרוש על פני דפנותיה, כמו מטרית ענק, שמסככת על כבישים, גגות, אנשים:

קראו עוד>>

הבדלים של זמן וחושך # סקיצה

צעידה לילית במדבר. ההר ומצלעותיו כבר מאחורינו. האדמה נִפְרֶשֶׂת תחת רגליי, בלתי נראית ונינוחה. פרץ אור אחרון נמהל, כמו טיפת צבע מים, הנושרת ממכחול לתוך כוס מים

קראו עוד>>

פסגות # ולדימיר ויסוצקי

כן, כאן זה לא עמק, האוויר כאן שונה, מפולת שלגים להיכן שתפנה, הסלעים רועדים-רועמים בהִדַּרְדְּרוּת. מותר להקל, עיקולים לסכל, אך אנו בחרנו בשביל מהתל, משעול

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן

צילום: ינאי יחיאל