פוסטים אחרונים
אִיקַרוּס # אֲוִירוֹבָּטִיקָא
אֶזְכֹּר אוֹתָךְ, אִיקַרוּס, וְלֹא מִפְּאַת לֶכְתֵּךְ (סִלְחוּ לִי בְּרוֹיְגֵל, אוֹדֶן וְהָאִכָּר – עֵד חֲרִישִׁי קוֹצֵר הַשִּׁבּוֹלִים). כָּל זִכְרוֹנִי הוּא עַל כָּנָף בּוֹהֶקֶת – מַצְנֵחַ מְאַוְשֵׁשׁ
קִינְג ג'וֹרְג' 25 # אוּרְבָּנִיקָא
כְּכָל שֶׁמִּתְקַדְּמִים עַל קִינְג ג'וֹרְג' לֵכִּוּוּן אַלֵנְבִי, הָאֲנָשִׁים נִהְיִים אֲמִתִּיִּים יוֹתֵר. הַלִּטּוּשׁ נוֹטֵשׁ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְעֵינֵיהֶם מַבִּיטוֹת לְעֵבֶר הָאַחֵר וְלֹא נְעוּצוֹת בַּמַּלְבְּנִים הֲדָקִים. כְּכָל שֶׁמַּעֲמִיקִים
שירה של אחרים
(1) המשורר זועק להכלה מתוך שער ראשו שלא נחפף ימים. כריך של קוטג' וחמלה נבלע בעייפות בין לסתותיו. הפירורים של תמול שלשום אוספים
בַּעַל סַנְוֵרִים #1
הַגֶּבֶר שֶׁאָהַבְתִּי כָּל שְׁנֵי יְמֵי חַיַּי אוֹהֵב אִשָּׁה אַחֶרֶת מֵאָז שֶׁהָיָה בֶּן עֶשֶׂר וְאַרְבַּע. לָהּ הִמְצִיא שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים וְסֵפֶר שִׁירָה אֶחָד. אֶצְבְּעוֹתַי אוֹרְגוֹת עוֹרְבִים. הֵם
במה לכל אנס
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּמָה לְאֶרֶז אֶפְרָתִי. אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ שִׁשִּׁים סֶנְטִימֶטֶר. גָּבְהָהּ כְּתִשְׁעִים. בָּמָה תּוֹצֶרֶת איקאה וּשְׁמָהּ שְׁרַפְרַף. אֲנִי מַעֲנִיקָה מִיקְרוֹפוֹן לְאֶרֶז אֶפְרָתִי, אַךְ בִּמְקוֹם חוּט חַשְׁמַל
שבאסנה #1
לוֹמֶדֶת לְהַרְפּוֹת פָּנִים וּמַחְשָׁבָה, לָשׁוֹן וּבְהוֹנוֹת. הָאֲדָמָה תַּחְתַּי סוֹפֶגֶת אֶת גּוּפִי שֶׁנָּח וּמִתְפַּשֵּׁט, כְּמוֹ טִפָּה דְּשֵׁנָה. קוֹלֵךְ מַפְצִיר "חֶמְלָה". אֶצְבְּעוֹתַיִךְ קַלּוֹת וּמַגָּעָן מַרְנִין כָּל לֵב
שִׁירהֲגִירָה #3 [פִּזְמוֹנֵי שֶׁקֶר]
לֹא, לֹא נוֹלַדְתִּי כָּאן. כָּאן לֹא אֶבְנֶה בֵּיתִי. לֹא בַּיִת – דִּירָה: קִירוֹת, סְדָקִים וְקִלּוּפִים. יָבוֹאוּ חֲבֵרִים (יַלְדֵי כָּל הָעוֹלָם), יִשְּׁבוּ לְהִתְאָרֵחַ, צְפוּפִים עַל קַו
מָבוֹא חַמָּה # בעקבות לאה גולדברג # אֲוִירוֹבָּטִיקָא
מֶרְחַב הַנְּשִׁימָה שֶׁלְּךָ, כִּנֶּרֶת, שׁוֹטֵף הַנֶּפֶשׁ בְּסֶגוֹל-צָהֹב. חַמָּה בִּמְבוֹאָהּ – דְּמוּמָה, בּוֹעֶרֶת – מֵעַל מַרְאַת פָּנַיִךְ חַגָּהּ. נוֹף מְרַצֵּד נִבְרָא. הַדֶּרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת, שְׁחֹרָה וּזְהֻבָּה, מוּל
חלום הפרווה #2
Баю-баюшки-баю, Не ложися на краю. Придет серенький волчок И ухватит за бочок. נוּמִי נוּמִי, פָּעוֹטָה. אַל תְּשַׁנִּי עַל קְצֵה מִטָּה. כִּי בְּלֵיל זְאֵב יָבוֹא
שִׁירהֲגִירָה #2 [אֻלְפָּן]
וְגֵר תִּהְיֶה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – פְּלִיט יַלְדוּת רוּסִית קְפוּאָה, תִּלְמַד כֵּיצַד לָמוּת לְמַעַן, כֵּיצַד לִחְיוֹת מִפַּעַם לְפַעַם עוֹד יוֹם אֶחָד לִרְפוּאָה. וּתְשַׁרְבֵּט בְּיַד זוֹעֶפֶת
הבלוג של ריטה קוגן
