(1)     (2)  

צולמו בליל חול.      

סַף ריגוש כסַף מהפכה כולכם מפחידים אותי. כולכם. אלה שעל בריקדות מברזנט, ואלה בארמונות חורף גורדי שחקים. אולי מרגש אתכם לחיות על סף מהפכה, אך

I had a piece of morning for myself, That was unwisely spent in tiresome sleep. My reading book just rested on a shelf. The tea

אדמה פערה את פיה, והולידה צבא מפלצות. את דמי ורוחי הקפיאה, שערי הפכה לאצות.   הן חגות מסביבי בלאט, מלטפות שערי הלח. לשונות מלקטות הרעד

  בקנקן שרועה מרמיטה. היא עליי כלל לא הביטה, ובקול עייף הרטיטה: "איזה איש לא מחוכם. מן הסתם עוד לא הגית רעיון של בני אליטה, ולבטח

    לְפֶתַע תֵּל אָבִיב שֶׁבְּתוֹכִי לוֹבֶשֶׁת דְּמוּת שְׁגוּיָה שֶׁל עִיר אַחֶרֶת – אוֹרַחַת מִסְתּוֹרִית וְנֶהֱדֶרֶת, בְּבַת עֵינִי זַכָּה וּבַת שִׂיחִי.   מִדְרְכוֹתֶיהָ מִתְנַקּוֹת מִכָּל,

הן לא אדע להתבגר בחן ולהרבות שלווה וחוסר מעש, פניי מכבר חדלו להתעדן ואך צוברים קמטים של צחוק וכעס.   גופי לובש עגלגלות לאה, לבנוניות

אני מכירה אנשים באשראי בעת שיטוטיי ברחוב וסמטה. אט-אט יהיו הם כל אֲנָשַׁי, כי כל אהובַי הם אתה.