פוסטים אחרונים
Yet after they rape us
Yet after they rape us, you call us by letter. The whole ABC – our names just don’t matter. They hang faceless bodies with death row rope – You drain nameless
אימא אווזה 2011 # scary nursery rhymes
– Scary scary lady with a wooden leg Would you kindly tell me what’s inside your bag? – Lovely little missy with a pretty hat,
הַיְקוּ כפול על חלון משרדי
לבן מסמא הוּמַר באפור מתכתי. סופה מייבבת. הים נעטף ערפילית מתוך דמדומים בלא שמש בטרם ישקע במחשך.
נוף מחלון משרדי # סקיצה
האובך נגס עוד ועוד פיסה מהעיר. רוח שרקנית, שנדדה מסהרה, התדפקה, מייבבת, על חלון משרדי בקומה ה-13 הגבוהה להפליא. גשם אלכסוני, חד, ממהר, שלח אצבעות
בין יעל, יהודית ושלומית
אכתוב את אכזריותי, הארסית, המכלה. אכתוב אותה בנוצה ובדיו. הקסת תעלה על גדותיה, תמלא בדמי המורעל. על אלף חוזים אחתום, ועל עוד אלף. שד-שד אעבור
גם במזרח אין כל חדש # מחווה לאריך מריה רמרק
אני רוצה שתהיה כאן מלחמה. ותגויס. ואעבוד במפעל נשק. ואנשק את תמונתך בלילה של משמרות כפולות, ובבוקר של חלקי חילוף משומנים לטנקים. ותישק לתמונתי בלילה
הָאָחוֹת וּגְרוּשָׁה # מחווה לש"י עגנון
(1) תְּכֵלֶת שְׁחֹרָה הֵן עֵינַיִךְ, דִּינָה. בֹּשֶׁת נְגִיעוֹתַיִךְ, דִּינָה. דִּמְעָה בְּלוּמָה עַל פָּנֶיךָ הִלְבִּינָה, אַךְ אַתְּ קָפָאת, בְּלִי לִמְחוֹת. לֹא שׁוֹשַׁנִּים, רַק קוֹצִים, דִּינָה. לֵיל
אורבניקא #2
יונה פרושת גוו מחבקת אוויר אפרפר, וברז רחוב משתעל, מנוזל-חלודה, לועו של ביוב תחתיות על פני אספלט נפער, זרזיף מזגנים מקודד מחשבות נדידה.
הבלוג של ריטה קוגן
