פוסטים אחרונים
בלדה לנחל איילון # בעקבות א. פושקין
מַיִם, שֶׁצֶף, בֹּץ עָכוּר! אַיָּלוֹן, אוֹתוֹ בָּחוּר, שֶׁנּוֹהֵג לָשֵׂאת מֵימָיו בִּמְתִינוּת כִּמְעֻנָּב, בְּתֹם לֵיל גְּשָׁמִים נָאֶה, הִתְמַלֵּא. וְהוּא גּוֹאֶה! נְתִיבֵי הָעִיר הֵצִיף הוּא, וְעַל תּוֹשָׁבָיו
דרום תל אביב ביום חורף
שְׁתִי הָעֵינַיִם לה תְּלוּיוֹת עַל פָּנָס – אִישׁוֹנִים רְחָבִים וְקַשְׁתִּית מֻכְתֶּמֶת. מִסְתַּכְּלוֹת בַּשִּׁוְיוֹן עַל עֲנָק – נַנָּס, חֲתוּלִים – כְּלָבִים, לְבָנָה מֻקְדֶּמֶת. פְּעוּרוֹת לָרֹב, שׁוֹפְכוֹת
הַיָּמָּה # מושגים מעולם הַשַּׁיִט
אֲנִי מַשְׁלִיכָה אֶת עַצְבוּתִי עַל אֲחֵרִים, כְּמוֹ מִכְמָרְתָּן, הַמַּשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתוֹתָיו הַיָּמָּה. וְכָל מְבֻקְּשֵׁי הוּא לְהָשִׁיב אֶת אַטְלַנְטִיס.
אֹדֶם וְאַחְלָמָה # רוברט גרייבס
הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם – נֶאֱמָנָה לְבַעֲל הַיַּצִּיב. הֵן שְׁתַּיִם: שְׁנִיָּה כְּנֵטֶף מֹר – נֶאֱמָנָה רַק לְעַצְמָהּ. הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם וּכְלַל הַבְטָחוֹתֶיהָ תְּקַיֵּם.
טל וחומצה
הִיא נִצֶּבֶת שְׁדוּפָה וְנוֹטֶרֶת, פֶּה חָשׁוּק צָבוּעַ אָדֹם, וְעֵינֶיהָ, עֵינֵי מְשׁוֹרֶרֶת, מְנַבְּאוֹת אֶת בּוֹא הַגַּרְדּוֹם. אֲרֻבּוֹת עֲשֵׁנוֹת גַּבּוֹתֶיהָ, שְׂעָרָהּ – אֲדָמָה חֲרוּכָה. נִדְכָּאִים בֵּין חֲצָאִיּוֹתֶיהָ מְבַקְּשִׁים אֶת
כנרת
(1) פֵּרוֹת קְפוּאִים, עָנָף חֵמָר שָׁחֹר, קְרִיסְטָל לוֹאֵט צְלִיל נְקִישָׁה בָּאֹזֶן – קוֹנְכִיָּתָהּ שְׁקוּפָה, תְּנוּכה חָבוּק בַּפַּס חִשּׁוּק זָהֹב. הָעַיִן – צִבְעָהּ עִנְבָּר – לַחָה
אנשים החוזרים מהים # שירים ליהורם
קַל לְהַבְחִין בָּאֲנָשִׁים הַחוֹזְרִים מֵהַיָּם. הֵם לֵאִים, מְבֻסְּמֵים משֶׁמֶשׁ. כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם צְרוּבוֹת וַחֲלָקוֹת, עוֹרָם מָלוּחַ וְעֵינֵיהֶם מְלֵאוֹת אֹפֶק. גַּרְגִּירֵי חוֹל נִזְרָעִים מִבִּגְדֵיהֶם הַלַּחִים, כְּמוֹ פֵּרוּרַי
Fairy tale in black and white
Black black forest’s all around Black black grass disguises the ground. Black black birds above are crying. Black black soul of mine is dying. Black
שירה פעוטה
דִּמִּיתִי, כִּי שִׁירָתִי הִיא יִלּוֹד-אֱנוֹשׁ. עוֹרוֹ זַךְ, פִּיו – מֶתֶק פֶּטֶל, וְשִׁנָּיו – גַּרְגְּרֵי אֹרֶז שְׁטוּפִים, סְדוּרִים בַּשּׁוּרוֹת מְחַיְּכוֹת. לַיְלָה אֶחָד נִרְדַּמְתִּי עַל מִשְׁמָר שִׁירָתִי.
הבלוג של ריטה קוגן
