פוסטים אחרונים

וחוץ לחלון הייתה עיר

וּמִחוּץ לַחַלּוֹן הָיְתָה עִיר, מְדַשְׁדֶּשֶׁת בֵּקּוֹל צְעָדֶיהָ שֶׁל גְּבֶרֶת זְקֵנָה בֵּאָפֹר. כְּלַבְלַבָּהּ מִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרֶיהָ, וְנוֹבֵחַ, מֻפְתָּע, עַל צִפּוֹר. וּמִחוּץ לַחַלּוֹן הֶאֱפִיר, וְקַמְצוּץ גֶּשֶׁם חֹרֶף נִנּוֹחַ הִתְדַּפֵּק עַל תְּרִיסִים בְּלֹא

קראו עוד>>

ארבע שורות על שכחה # אלכסנדר פופ

כֹּה מְאֻשָּׁר הוּא – פּוּר הַבְּתוּלִין. הַכֹּל נוֹשֶׁה-נִשְׁכַּח בְּלִי לְהַלִּין. אוֹר-עַד עַל תּוֹדָעָה לְלֹא רְבָב! מוֹצָא שְׁמֵימִי לְכָל מַשְׂאוֹת לֵבָב.     (מתוך "אלואיזה לאבלר"

קראו עוד>>

מאתיים שבעים וחמישה ימים אחרי # שירים ליהורם

שָׁכַחְתִּי אֶת שִׁמְךָ וְאֶת נְשִׁימוֹתֶיךָ, כָּל זֵכֶר רֵיחַ גּוּף פָּרַח מִנְּחִירַי, וּלְשׁוֹנִי הוֹגָה בֵּקּוֹל אֶת מִלּוֹתַיִךְ שֶׁעַד עַתָּה צָרְבוּ. כָּעֵת, אִם בָּאַקְרָאִי אֶרְאֶה דְּמוּתְךָ בִּרְחוֹב,

קראו עוד>>

אנוכי, מדוזה #2

לעולם לא אדע לְאוֹנֵן. כִּי יָדַי – יְדֵי אֶבֶן הֵן, וְאֵדַע לֶאֱחֹז אַךְ בְּקֹשִׁי בֵּוִּיבְּרָטוֹר עָצוּם וְעוֹיֵן. תּוֹךְ כְּדֵי מֻכְרָחָה לְדַמְיֵן אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמְּאַיֵּם שֶׁאוֹנֵס

קראו עוד>>

אנוכי, מדוזה #1 [מושגים מעולם שַׁיִט]

כֻּלָּם מטורפים: הַמְּלָחִים, עִם צִפָּרְנַיִם שְׁבוּרוֹת, מְלוּחוֹת וּשְׁחֹרוֹת, וְזָוִיּוֹת עֵינַיִם, צְרוּבוֹת מְשַׁמֵּשׁ מַשְׁוָנִית. הַסִּירֶנוֹת, צְרוּדוֹת מֵעִשּׁוּן וּזְעָקוֹת הִתְעַלְּסוּת, עִם טְפָרִים מְצֻפִּים לַכָּת תְּכֵלֶת רְעִילָה. הרַב-חוֹבֵל

קראו עוד>>

נרקיסוס #2

הַמְצָאָתִי הַמְּיֻתֶּרֶת, שתּוֹךְ תוכה אך רִיק שואב. אתה שרוול בלא אדרת, פרש רכוב בלא מגלב.   כי צוננות נשיקותיך. גופך יציב וממורק. תריסים חוסמים חלונותיך.

קראו עוד>>

שיר לעמוד חשמל # בעקבות וִיסְטָלוֹך וִיסְטָשוֹב

אַתָּה לִי קֶרֶס-זִכָּרוֹן, נָעוּץ בַּבֶּטֶן הַשָּׁמַיִם. בְּחַכָּתִי עוֹלֶה מִדְרוֹן, חָצִיר צָבוּר עָרְמוֹתַיִם. יְדֵי עֵצִים הוּנְפוּ אֶל עָל, וּכְבִישׁ מַכְסִיף תַּחְתַּי נִגְלַל. כָּאן רוּחַ תְּנַשֵּׁב מִזְרָחָה.

קראו עוד>>

נרקיסוס #1

הַכֹּל הָיָה כָּל כָּךְ נָכוֹן בַּבַּיִת הַהוּא, הַתְאָמַת צְבָעִים מְחֻשֶּׁבֶת הֵיטֵב בֵּין אֲרִיחֵי הַקֶּרָמִיקָה לְבֵין דְּלָתוֹת הָאֲרוֹנוֹת, עִם שְׁקָעִים בִּמְקוֹם יָדִיּוֹת. שְׁקָעִים, שֶׁעָמְקָם נָאֶה וְאָרְכָּם

קראו עוד>>

כוס שמורה

יא יאללה, השרמוטה הזאת. הבלונדה. עם התחת העגול. איך שהג'ינס הזה יושב עליה פיצוץ. הייתי מביא לה. ואני אביא גם אביא. יש לי ת'אבקה הזאת.

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן

צילום: ינאי יחיאל