הניה

הַיִּידִישׁ מֵתָה יַחַד עִם הֵנְיָה

בִּתְחִלַּת מַאי 2004

בִּמְעוֹן יוֹם לִקְשִׁישִׁים עַל הַכַּרְמֶל

מִדֹּם לֵב.

 

כַּאֲשֶׁר הִתְקַשְּׁרוּ מִבֵּית הַחוֹלִים וּבִקְּשׁוּ שֶׁאַגִּיעַ מִיָּד,

כָּעַסְתִּי עַל הֵנְיָה.

אָמַרְתִּי, בֶּטַח שׁוּב בָּחֲרָה שֶׁלֹּא לְאַזֵּן

בֵּין אִינְסוּלִין לְבֵין סֻכָּרִיּוֹת מְצִיצָה.

 

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְבֵית הַחוֹלִים,

הָרוֹפְאָה קָרְאָה לִי לַחֶדֶר.

לֹא הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ.

אָמַרְתִּי, תֵּכֶף אֶגַּשׁ לְחַדְרֵךְ,

אֲבָל קֹדֶם אֵלֵךְ לִרְאוֹת מָה שָׁלוֹם הֵנְיָה.

 

הָרוֹפְאָה הִתְעַקְּשָׁה,

סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת,

אָמְרָה, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת.

אָמַרְתִּי, זוֹ לֹא אַשְׁמָתֵךְ,

לְעִתִּים מַזְרֵק אִינְסוּלִין נִדְמֶה בְּעֵינֶיהָ

כְּסֻכָּרִיַּת מְצִיצָה,

כְּבָר שָׁנִים שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה וְטוֹעָה

לְהַבְדִּיל בֵּין סֻכָּר לְסֻכָּר.

 

הָרוֹפְאָה הִתְעַקְּשָׁה,

אָמְרָה, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת.

הָאַמְבּוּלַנְס הִגִּיעַ תּוֹךְ שְׁתֵּי דַּקּוֹת,

אֲבָל, בְּמִקְרֶה שֶׁל דֹּם לֵב.

אָמַרְתִּי, דֹּם לֵב?

אָמְרָה, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת.

תִּרְצִי לִרְאוֹת אֶת הַגּוּפָה?

אֲנִי מַמְלִיצָה לָךְ שֶׁלֹּא.

אָמַרְתִּי, תּוֹדָה,

אֲבָל בָּאתִי לִרְאוֹת אֶת הֵנְיָה,

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁטְּעִיתֶם,

מָה לְלִבָּהּ וּלְדֹם?

 

הָרוֹפְאָה מָשְׁכָה בַּכְּתֵפַיִם

וְקָמָה לִפְתֹּחַ לִי אֶת הַדְּלָתוֹת,

תְּחִלָּה אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ,

אַחַר כָּךְ אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר הָרֵיק.

 

הֵנְיָה שָׁכְבָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת

בְּשִׂמְלַת קַיִץ צְהֻבָּה

עִם פְּרָחִים קְטַנִּים בְּצֶבַע סָגֹל,

עַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה מִשְׁתּוֹמֶמֶת,

"אֲנִי בְּעַצְמִי רוֹפְאָה,

אָז אֵיך הִתְבַּלְבַּלְתִּי

בֵּין מַזְרֵק אִינְסוּלִין

לְבֵין סֻכָּרִיַּת מְצִיצָה?"

 

אָמְרָה, "אָז אַךְ אוֹן וָוַי."

אָמַרְתִּי, "א בְּרָאֲךָ."

אָמְרָה," זײַ געזונְט."

אָמַרְתִּי, "מַסְפִּיק עִם הַמָּוֶת!

קוֹמִי! בּוֹאִי הַבַּיְתָה! אֲנִי רְעֵבָה!"

 

תִּיקָהּ הַשָּׁחֹר הַשָּׁחוּק

הִתְכַּרְבֵּל לְצַד גַּלְגַּל הַמִּטָּה.

הֵרַמְתִּי אוֹתוֹ.

נָבַרְתִּי בְּאֶצְבַּע עִוֶּרֶת.

מַשְׁתִּי סֻכָּרִיָּה צְהֻבָּה בַּעֲטִיפָה שְׁקוּפָה.

קִלַּפְתִּיהָ, לֹא מִבְּלִי מַאֲמָץ.

הִכְנַסְתִּי לַפֶּה.

 

הֵנְיָה אָמְרָה, "מַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת הַצָּגוֹת,

שַׂחְקָנִית מִתֵּאַטְרוֹן שֶׁנִּשְׂרַף",

וְהוֹסִיפָה בְּרֹךְ,

"א משיגנע קופ."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,