פוסטים אחרונים
היכל שמחה ברחוב תל חי # שירים ליהורם
רָאִיתִי הֵיכָל שִׂמְחָה בָּרְחוֹב תֵּל חַי. נִכְנַסְתִּי לֵהֵיכָל עֶצֶב בָּרְחוֹב תֵּל מֵת. אָמְרוּ לִי, אַתְּ בּוֹחֶנֶת מִדַּי אֶת הַקַּנְקַן, וְלֹא אֶת מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. עָנִיתִי, כִּי
קוצר
אנחנו אנשים שבירים, עם עצמות חלשות, וקוצר נשימה לעת ערב. אנחנו אנשים חלשים, עם עצמות שבירות, וקוצר רואי לעת ליל. אנחנו אנשים. עם
אחרי הגשם
חילזון ארוך מחוש, הב לי לירה, בה ארכוש עוגיית חמאה פריכה. לי חצי, חצי לך.
רוויה
1) אני לא יודעת מה זה אמנות. אני ברוויה. אמנות ואי-אמנות גואות סביבי במבול אל-אלוהי. ואני – פעם איוון בלי-בית ופעם נוח בלא תיבה. (2)
השפעות
תיבת אהבה – אמנות יהודי אתיופיה סיפור פגישתם של המלך שלמה ומלכת שבא קיבע מסורות של סיפור אהבה של המלך החכם באדם והמלכה היפה.
שיגרה ומהפכות # שירים ליהורם
(1) שְׁיָרֵי אֲבַטִּיחִים מִתַּחַת לַסַּפְסָל, תְּסִיסָה רוֹחֶשֶׁת זְבוּב בְּפַאֲתֵי שְׂדֵרַת בֶּן גוריון לֵילִית, הַמַּאֲהָל חֻסַּל, וּמֶלַח כּוֹכָבִים דּוֹקֵר אֶת כַּף הַיָּד. (2) And kids, And
קברט # פרד אב
הייתה לי חברה. קראו לה אלסי. איתה חלקתי מאורה בצ'לסי. היא לא הייתה שושן צחור בלי דופי, את שירותיה היא השכירה יופי. ביום בו
הבלוג של ריטה קוגן
