רָאִיתִי הֵיכָל שִׂמְחָה בָּרְחוֹב תֵּל חַי. נִכְנַסְתִּי לֵהֵיכָל עֶצֶב בָּרְחוֹב תֵּל מֵת. אָמְרוּ לִי, אַתְּ בּוֹחֶנֶת מִדַּי אֶת הַקַּנְקַן, וְלֹא אֶת מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. עָנִיתִי, כִּי

אנחנו אנשים שבירים, עם עצמות חלשות, וקוצר נשימה לעת ערב.   אנחנו אנשים חלשים, עם עצמות שבירות, וקוצר רואי לעת ליל.   אנחנו אנשים. עם

חילזון ארוך מחוש, הב לי לירה, בה ארכוש עוגיית חמאה פריכה. לי חצי, חצי לך.  

1) אני לא יודעת מה זה אמנות. אני ברוויה. אמנות ואי-אמנות גואות סביבי במבול אל-אלוהי. ואני – פעם איוון בלי-בית ופעם נוח בלא תיבה. (2)

תיבת אהבה – אמנות יהודי אתיופיה   סיפור פגישתם של המלך שלמה ומלכת שבא קיבע מסורות של סיפור אהבה של המלך החכם באדם והמלכה היפה.

(1)   שְׁיָרֵי אֲבַטִּיחִים מִתַּחַת לַסַּפְסָל, תְּסִיסָה רוֹחֶשֶׁת זְבוּב בְּפַאֲתֵי שְׂדֵרַת בֶּן גוריון לֵילִית, הַמַּאֲהָל חֻסַּל, וּמֶלַח כּוֹכָבִים דּוֹקֵר אֶת כַּף הַיָּד.     (2)   And kids, And

תכננתי רימון. יצא ראש שום.      

Mother-child-hood Candlesticks, couple על נטילת ידיים 35

הייתה לי חברה. קראו לה אלסי. איתה חלקתי מאורה בצ'לסי. היא לא הייתה שושן צחור בלי דופי, את שירותיה היא השכירה יופי.   ביום בו