פוסטים אחרונים

כוס רוח

הַמַּחֲלָה נִסְחֶטֶת מִנֶּפֶשׁ בְּזַרְזִיף דַּק, דְּפָנוֹת הַמְּצִיאוֹת מִתְרַחֲבוֹת, בְּדוֹמֶה לִזְכוּכִית בְּחֹם, וְנוֹצַר רֶוַח בֵּינִי לְבֵין הַמְּצִיאוּת. מוֹךְ אָפֹר נִדְחָק לְתוֹכוֹ, מְרַפֵּד, מְבוֹדֵד, אֹטֶם, מְרוֹקֵן מֵאֲוִיר.

קראו עוד>>

להכות שורשים / בוריס גרבנשיקוב

אֶת הַקִּיר בְּבֵיתָם הֵם יַבְרִיקוּ בְּחוּם, אֶת הַגַּג יְקַשְּׁטוּ בְּמִלִּים, יִפְתְּחוּ בֹּקֶר-בֹּקֶר בְּגִ'ינְגֶ'ר עָלוּם, כָּל שְׁקָלָם הוּא כִּשְׁנַיִם שְׁקָלִים. זֶה יַחְמִיא לִי מְאֹד לְבַקֵּר בְּבֵיתָם,

קראו עוד>>

שיר חלום 49: עיוור / ג'ון ברימן

חֲתוּלִי זָקֵן אִם לֹא יֹאכַל, לֹא יַרְגִּישׁ טוֹב בְּתוֹךְ בִּטְנוּנוֹ, חֲתוּלִי זָקֵן. הוּא רוֹצֶה שֶׁיֹּאכַל זֶה מִכְּבָר. רוֹטֵט, מִתְנַשֵּׁף, הוּא בִּסְוֶדֶר. לֹא יָכוֹל. שׂוֹחֶה סְחוֹר-סְחוֹר

קראו עוד>>

התאומה הנוראית

הָאֹנֶס שֶׁלִּי יָשַׁן, יָשַׁן מְאֹד, סוּדָר מִצֶּמֶר, מִקְדָּשׁ לְעַכָּבִישׁ, בַּיִת לְעָשׁ. עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁכַב בָּאָרוֹן. לֹא עוֹד. אוֹצִיא אוֹתוֹ לִרְחוֹב, עַל אַף שֶׁבֵּינְתַיִם אֵין לִי

קראו עוד>>

מארש המרחב המוגן

זוֹ לָחְמָה בְּשֶׁטַח בָּנוּי גַּם אִם הַמַּאֲרָב שׁוֹכֵן בְּפַאֲתֵי הַפַּארְק גַּם אִם הַהִתָּקְלוּת הִיא עַל הַמִּדְשָׁאָה אוֹ עַל הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת זוֹ לָחְמָה

קראו עוד>>

בית

זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּיִת שֶׁבּוֹ הַתִּקְרָה מֻנַּחַת הֵיטֵב עַל הַקִּירוֹת וְהָרִצְפָּה נָחָה בֵּינֵיהֶם, נְקִיָּה מֵחוֹל מִבְּלִי לָנוּעַ תַּחַת רַגְלַיִךְ הַחַלּוֹנוֹת שֶׁפּוֹנִים דָּרוֹמָה

קראו עוד>>

נטלי

בַּסִּיּוּט הֲכִי גָּדוֹל שֶׁלִּי אֲנִי נִבְלַעַת חַיָּה בְּתוֹךְ פִּיהָ הַגָּדוֹל כְּשֶׁל לִוְיָתָן וְהָאָדֹם כַּפֹּת בְּשִׂיא וֶסֶתָהּ שֶׁל נָטַלִי כֹּהֵן וַקְסבֵּרְג. אֲנִי נִבְלַעַת בְּאָזְנַיִם חֵרְשׁוֹת מִקּוֹלָהּ

קראו עוד>>

אונס / אדריאן ריץ'

יֶשְׁנוֹ שׁוֹטֵר אֶחָד שֶׁהוּא גַּם מְשׁוֹטֵט וְגַם אָב: בַּמָּקוֹר מֵהַבְּלוֹק לַיָּד, גָּדַל יַחַד עִם הָאַחִים שֶׁלָּךְ, בַּעַל עֲרָכִים כָּלְשֶׁהֵם מִן הַסְּתָם. אַתְּ בְּקֹשִׁי תֵּדְעִי מִי הוּא

קראו עוד>>

הזמנה להפלגה

דַּלְיָה, בּוֹאִי, הַפְלִיגִי אִתִּי, הָפִיגִי הָעֶצֶב הַיַּבַּשְׁתִּי. לֹא כָּל סְפִינָה הִיא כְּלָיָה-מַרִיָה. הָרוּחַ קָמָה עָלְתָה וְהֵרִיעָה. הַמִּפְרָשִׂים כֻּוְנְנוּ לֹא בִּכְדִי.   לֵאָה, בּוֹאִי, הַפְלִיגִי אִתִּי,

קראו עוד>>

רחובות הברזל

כַּאֲשֶׁר נִפְעַר בּוֹר בַּאֲדָמָה וְהַחוֹל קָבַר בְּנֵי אָדָם טִפְּסוּ בְּצַעַד מָחוֹל קוֹמָה קוֹמָה קוֹמָה קוֹמָה קוֹמָה לִצְפּוֹת מִמְּעוֹף הָאָדָם בַּבּוֹר בָּאֲדָמָה.     הַמּוּזוֹת יוֹשְׁבוֹת

קראו עוד>>

הבלוג של ריטה קוגן