פוסטים אחרונים
מארש המרחב המוגן
זוֹ לָחְמָה בְּשֶׁטַח בָּנוּי גַּם אִם הַמַּאֲרָב שׁוֹכֵן בְּפַאֲתֵי הַפַּארְק גַּם אִם הַהִתָּקְלוּת הִיא עַל הַמִּדְשָׁאָה אוֹ עַל הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת זוֹ לָחְמָה
בית
זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּיִת שֶׁבּוֹ הַתִּקְרָה מֻנַּחַת הֵיטֵב עַל הַקִּירוֹת וְהָרִצְפָּה נָחָה בֵּינֵיהֶם, נְקִיָּה מֵחוֹל מִבְּלִי לָנוּעַ תַּחַת רַגְלַיִךְ הַחַלּוֹנוֹת שֶׁפּוֹנִים דָּרוֹמָה
נטלי
בַּסִּיּוּט הֲכִי גָּדוֹל שֶׁלִּי אֲנִי נִבְלַעַת חַיָּה בְּתוֹךְ פִּיהָ הַגָּדוֹל כְּשֶׁל לִוְיָתָן וְהָאָדֹם כַּפֹּת בְּשִׂיא וֶסֶתָהּ שֶׁל נָטַלִי כֹּהֵן וַקְסבֵּרְג. אֲנִי נִבְלַעַת בְּאָזְנַיִם חֵרְשׁוֹת מִקּוֹלָהּ
אונס / אדריאן ריץ'
יֶשְׁנוֹ שׁוֹטֵר אֶחָד שֶׁהוּא גַּם מְשׁוֹטֵט וְגַם אָב: בַּמָּקוֹר מֵהַבְּלוֹק לַיָּד, גָּדַל יַחַד עִם הָאַחִים שֶׁלָּךְ, בַּעַל עֲרָכִים כָּלְשֶׁהֵם מִן הַסְּתָם. אַתְּ בְּקֹשִׁי תֵּדְעִי מִי הוּא
הזמנה להפלגה
דַּלְיָה, בּוֹאִי, הַפְלִיגִי אִתִּי, הָפִיגִי הָעֶצֶב הַיַּבַּשְׁתִּי. לֹא כָּל סְפִינָה הִיא כְּלָיָה-מַרִיָה. הָרוּחַ קָמָה עָלְתָה וְהֵרִיעָה. הַמִּפְרָשִׂים כֻּוְנְנוּ לֹא בִּכְדִי. לֵאָה, בּוֹאִי, הַפְלִיגִי אִתִּי,
רחובות הברזל
כַּאֲשֶׁר נִפְעַר בּוֹר בַּאֲדָמָה וְהַחוֹל קָבַר בְּנֵי אָדָם טִפְּסוּ בְּצַעַד מָחוֹל קוֹמָה קוֹמָה קוֹמָה קוֹמָה קוֹמָה לִצְפּוֹת מִמְּעוֹף הָאָדָם בַּבּוֹר בָּאֲדָמָה. הַמּוּזוֹת יוֹשְׁבוֹת
רוטב דם
רֹטֶב דָּם מִנִּימֵי אֲהָבוֹת נְבוּלוֹת מַכְתִּים אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלַת הַכְּלוּלוֹת, נִסְפַּג בְּסִינַר הַכְּלָיָה וְהַסּוֹד. תִּלְבֹּשֶׁת שֶׁל בְּנוֹת כִּתּוֹת הַיְּסוֹד – שִׂמְלַת צֶמֶר חוּמָה, סִינַר נַיְלוֹן לָבָן –
עין חרוד החופשית
לִנְעֹץ נִיב וְשֵׁן בְּגוּפַת אֲפַרְסֵק שֶׁיַּגִּיר מִדָּמוֹ עַד חֹד הַמַּרְפֵּק, לְהָטִיל סִירוֹפּ שֶׁתֶן עַז, מְרֻכָּז, לְהַסְפִּיג בּוֹ נְסֹרֶת בָּמַת הַקִּרְקָס, לִרְקֹעַ פַּרְסָה מְשֻׁלֶּשֶׁת מַסְמֵר בְּיַשְׁבָן
לסיוון
כִּי לָמָּה נִצְרְבוּ בָּךְ יִסּוּרִים? הֵן גַּבּוֹתַיִךְ גְּשָׁרִים פְּתוּחִים בְּלֹבֶן לֵילוֹת שֶׁל יָם אַחֵר, שֶׁפְּתָיַיִךְ – שְׁבִיל בַּאֲדָמָה שְׁחֹרָה שֶׁמַּצְמִיחָה חִטָּה וּבֻּסְתָּנִים. הֵן צַוָּארֵךְ בַּרְבּוּר
שירערש
לְקַחְתֶּם אֶת הַיְּלָדִים. נוּמוּ, נוּמוּ, נִים. לְקַחְתֶּם לְבָתֵּי חוֹלִים. נוּמוּ, נוּמוּ, נִים. אֲמַרְתֶּם – "מֵתוּ הַ'יְּלָדִים". נוּמוּ, נוּמוּ, נִים. וְהֵם בָּשָׂר לַתּוֹתָחִים. נוּמוּ, נוּמוּ, נִים.
הבלוג של ריטה קוגן
