מִין אָדָם הוּא אָפֹר-תָּמִיד בְּהִתְקַפְּלוּת עוֹר בְּהִתַּלְתְלוּת גַּב בִּצְהַבְהַבּוּת כַּף רֶגֶל בְּגַרְמִיּוּת עַצְמוֹת עֶרְוָה בְּחוֹדְרָנִיּוּת צִפֹּרֶן בְּקוֹלָנִיּוּת יְנִיקָה בְּנֶּחְבָּטוּת נִרְטֶבֶת בְּנֶּעֱמָדוּת חֶלְקִית   מִין אָדָם

אִמִּי הוֹלֶכֶת וְהוֹפֶכֶת דּוֹמָה לְסָבָתִי, צַוָּארָהּ מִתְרַפֶּה, מָתְנֶיהָ מִתְרַבְּעוֹת, עַל אַף שֶׁקּוֹלָהּ נִשְׁאָר קוֹל יְלָדוֹת.   הַהִדַּמּוּת נִכְפֵּית מֵעָלֶיהָ מִבַּעַד לִדְפָנוֹת מִתְעַקְּלוֹת שֶׁל בַּקְבּוּק מְעֻדָּן

(1) אֲלַטֵּף אֶת הַחַיָּה, אֲלַטֵּף אוֹתָהּ דַּיָּהּ,   מְעַט מֵעַל עֵינֶיהָ, מֵאֲחוֹרֵי אָזְנִיָּה,   בְּקֵפֶל סַנְטֵרָהּ, "טוֹבָה! טוֹבָה, שִׁירָה!"   (2) הִיא שׂוֹטֶמֶת בִּי מַּבָּט,

הָעִיר                 בְּמוֹפְעֵי יַנְקוּת הָעִיר                 בְּמוֹפְעֵי זִקְנָה אֲנִי בָּעִיר            רַכָּה זְקֵנָה אֲנִי בָּעִיר            בְּטַיְטְס-יַלְקוּט   הָעִיר                 בִּדְחָק אַדְרִיכָלִי הָעִיר                 בִּרְצִיחַת שְׁבִילִים אֲנִי

כֹּל חֲתוּלוֹתָיו שֶׁל אָסָף הָלְכוּ טֶרֶם זְמַנָּן, כֹּל אַחַת בְּדַרְכָּהּ.   בֻּבִּית הַשְּׁחֹרָה בַּבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן אֵצֶל וֶטֶרִינָר נִבְהֲלָה מִכֶּלֶב, שָׂרְטָה וְנִמְלְטָה. כָּל הַלַּיְלָה הוּא שַׂר

גּוּפִי הָפַךְ שֶׁטַח הֶפְקֵר מְפֹרָז, מְצֻלָּק חֲפִירִים לַעֲיֵפָה, מֻשְׁחָת, מְנֻקָּב, הָלוּם גָּז וּמֻפְגָּז, אֲבָל נִשְׁמָתִי כֹּה יָפָה.   הִיא עָפָה מִמַּעַל, מְרַחֶפֶת, בּוֹהָה עַל הַגּוּף הַמְּבֻזֶּה,

פַּעֲמוֹן הַזְּכוּכִית נֶעֱכָר, הַדְּפָנוֹת מִתְעַבּוֹת, הָרֹאשׁ – אָסִיר מְסֻחְרָר, הָרֵאוֹת מִתַּאֲווֹת לְמַשָּׁב. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהַפְנוֹת אֶת כֹּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב לָעֲנָנִים. נַסִּי לִדְלוֹת מִבַּעַד לַדְּפָנוֹת אֶת

בִּיקוּם מַקְבִּיל לְאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ תָּכְנִית רַדְיוֹ יוֹמִית עַל סִפְרוּת בֶּעָרוּץ רַדְיוֹ מַּמְלַכְתִּי (עָרוּץ שֶׁעָבַר מְתִיחַת אֵיבָרִים וּשְׁמוֹ שֻׁנָּה לְכָאן וּלְכָאן בְּתוֹפֶסֶת הִסּוּס מִפְּאַת אִלּוּץ

סְאוֹן נָדָם. אֶל הַבָּמָה יָצָאתִי, וּבְגַב שָׁעוּן עַל הַמַּשְׁקוֹף הֵד רָחוֹק לוֹכֵד, הַאִם מָצָאתִי רֶמֶז-מָה לְגוֹרָלִי הַטּוֹב?   אֲפֵלָה לֵילִית בִּי עַיִן לוֹטֶשֶׁת, אֶלֶף מִשְׁקָפוֹת

אמרתי לה, אמא, אנחנו ב-2017 ולא בתחילת שנות השמונים. אמרתי לה, אמא, היום אנשים חיים עם זה ממש סבבה, לוקחים כמה כדורים ביום ויש להם