פוסטים אחרונים
גשם רד בלבי | פול ורלן
גֶּשֶׁם רַד בְּלִבִּי כְּעֵין גֶּשֶׁם בָּעִיר. הָרִפְיוֹן הַסְּתָוִי – אֵיךְ חָדַר לְלִבִּי? רַחַשׁ קַל שֶׁל מָטָר עַל שְׁדֵמוֹת, עַל גַּגּוֹת! בַּעֲבוּר לֵב עָקַר מְזַמֵּר
הגן | ז'ק פרוור
אַלְפֵי שָׁנָה וְשָׁנָה מֶה עָקָר יִהְיֶה לוֹמַר שְׁנִיַּת נֶצַח קְטַנָּה כְּשֶׁאוֹתִי אַתְּ נִשַּׁקְתְּ בַּפֶּה כְּשֶׁאוֹתָךְ נִשַּׁקְתִּי בַּפֶּה בַּבֹּקֶר שֶׁל אוֹר חָרְפִּי בְּפַּרְק מוֹנְסוּרִי בְּפָּרִיס בְּפָּרִיס
Дан Пагис / Написанно карандашом в запечатаном вагоне
Написанно карандашом в запечатаном вагоне здесь в этом транспОрте я ева с моим младшеньким абелем если увидите моего старшего каина сына адама скажите ему что
העברית לא יושבת טוב
לבני צ. הָעִבְרִית לֹא יוֹשֶׁבֶת טוֹב הִיא לֹא יוֹשֶׁבֶת טוֹב בַּפֶּה הִיא בֶּגֶד עֲשׂוּי פִּשְׁתָּן שֶׁנִּקְמָּט סְבִיב הַגּוּף הַמֻּנָּח מִבְּלִי לְקַבֵּל אֶת צוּרָתוֹ מִבְּלִי
חצר
מֵעִיר שְׁלֵמָה נוֹתְרָה לִי אַךְ חָצֵר – חוֹלִית, מְסֻרְפַּדָה וּמְקֹרַחַת. מֵחַד חוֹמַת בֵּית כְּנֶסֶת בָּהּ תָּצֵר, וּמֵאִידָךְ שׁוּרַת פַּחִים נִפְקַחַת. חֲצַר בִּנְיָן לִי מְצוּדָה כְּבִירָה,
שלוש מחוות ליוסף חיים ברנר
תרגיל בהטיות ופעלים מֵהִתְאַוּוּת גְּמוּרָה לְהִתְאַבְּכוּת גְּמוּרָה מֵהִתְבַּקְשׁוּת גְּמוּרָה לְהִתְבַּטְּלוּת גְּמוּרָה מֵהִתְגַּעֲשׁוּת גְּמוּרָה לְהִתְגַּדְּרוּת גְּמוּרָה מֵהִדָּבְקוּת גְּמוּרָה לְהִדָּחֲקוּת גְּמוּרָה מֵהֶמְיָה גְּמוּרָה לְהַדָּפָה גְּמוּרָה מֵהִתְוַדְּעוּת
קדמת עדן
שְׁנַיִם הֻצְּבוּ בְּקִדְמַת עֵדֶן מְפֻצַּל־פְּרוֹזְדּוֹרִים־חֲדָרִים, בְּגוּף נִרְכָּן לַמָּסָךְ, עֲטוּי שְׁטָרוֹת כֶּסֶף תַּחַת עֲלֵי תְּאֵנָה. אֱלֹהֵיהֶם הַבִּלְתִּי נִרְאֶה הוּא קוֹד־מְכוֹנָה, הוּא רִיצוֹת־נְפִילוֹת, הוּא שְׁטָרוֹת־כֶּסֶף, וְהַנָּחָשׁ מַגִּישׁ
לצאת מהבית
דַּמְיְנִי לְעַצְמֵךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת אוֹ מִזְדַּמֶּנֶת לִשְׁכוּנָה שֶׁל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים מִמֵּךְ, אַתְּ עוֹבֶרֶת בִּדּוּק בִּטְחוֹנִי. דַּמְיְנִי שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת אוֹ
בלוז לפליטים במאה ה-21
הָיִינוּ בְּדִיּוּק כְּמוֹכֶם: הָיוּ לָנוּ רָהִיטִים, מַכְשִׁירִים, גִ'ינְסִים וַחֲתוּלִים; הִתְעוֹרַרְנוּ בַּבֹּקֶר, הָלַכְנוּ לָעֲבוֹדָה, חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה, רָאִינוּ סִדְרָה, הָלַכְנוּ לִישֹׁן; חָלִינוּ, הִבְרִיאָנוּ, נָסַעְנוּ, חָזַרְנוּ, אָהַבְנוּ וְרַבְנוּ;
לֹא נִחָם, לֹא תָּר וְלֹא דּוֹמֵעַ | סרגיי יסנין
לֹא נִחָם, לֹא תָּר וְלֹא דּוֹמֵעַ, כָּךְ חוֹלֵף עֲשַׁן לָבָן – פְּרִיחַת עֵץ הַתַּפּוּחִים. בְּפָז גּוֹוֵעַ, שׁוּב צָעִיר לֹא אֶהְיֶה לָעַד. הֵן פְּעִימָתְךָ תָּאֵט