עִיר לְבָנָה, חֲתוּלִים בֵּצֶּבַע בָּהּ  מְהַלְּכִים עַל כַּפּוֹת קְטִיפָה. פְּתִית-לְבָנָה שֶׁל חֲצוֹת וָרֶבַע זָב עַל פַּחִים בֵּפְּסִיעוֹת טְפִיפָה. בְּנֵי בְּלִי בַּיִת – אִישׁ, חָתוּל, יָרֵחַ –

החתול בהמות וולנד   בהמות מתכונן לשרוף דבר מה   איוון בלי-בית וברליוז משוחחים על אי קיומו של ישו   העצור [ישוע הנוצרי] והנציב [פונטיוס

You are my favorite ghost. The only one I’ve believed in. You put me asleep every night, After a bitter fight with the others. [They

אֵין לְהַכְבִּיד בַּמִּלִּים, בַּמִּבְנִים! פַּשְׁטוּת הִיא הַפְּשָׁט וְהַדְּרָשׁ: רָבִיד מִרְפָּסוֹת עַל חֲזוֹת בִּנְיָנִים. רִבּוּעַ, עִגּוּל, מְשֻׁלָּשׁ.   עֵין הָרָקִיעַ, כְּחֻלָּה בְּלֹא עָב, נִפְקַחַת אֶל יָם

מַיִם, שֶׁצֶף, בֹּץ עָכוּר! אַיָּלוֹן, אוֹתוֹ בָּחוּר, שֶׁנּוֹהֵג לָשֵׂאת מֵימָיו בִּמְתִינוּת כִּמְעֻנָּב, בְּתֹם לֵיל גְּשָׁמִים נָאֶה, הִתְמַלֵּא. וְהוּא גּוֹאֶה! נְתִיבֵי הָעִיר הֵצִיף הוּא, וְעַל תּוֹשָׁבָיו

שְׁתִי הָעֵינַיִם לה תְּלוּיוֹת עַל פָּנָס – אִישׁוֹנִים רְחָבִים וְקַשְׁתִּית מֻכְתֶּמֶת. מִסְתַּכְּלוֹת בַּשִּׁוְיוֹן עַל עֲנָק – נַנָּס, חֲתוּלִים – כְּלָבִים, לְבָנָה מֻקְדֶּמֶת. פְּעוּרוֹת לָרֹב, שׁוֹפְכוֹת

אֲנִי מַשְׁלִיכָה אֶת עַצְבוּתִי עַל אֲחֵרִים, כְּמוֹ מִכְמָרְתָּן, הַמַּשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתוֹתָיו הַיָּמָּה. וְכָל מְבֻקְּשֵׁי הוּא לְהָשִׁיב אֶת אַטְלַנְטִיס.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם – נֶאֱמָנָה לְבַעֲל הַיַּצִּיב. הֵן שְׁתַּיִם: שְׁנִיָּה כְּנֵטֶף מֹ‏ר – נֶאֱמָנָה רַק לְעַצְמָהּ.   הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם וּכְלַל הַבְטָחוֹתֶיהָ תְּקַיֵּם.