גשם רד בלבי | פול ורלן

גֶּשֶׁם רַד בְּלִבִּי

כְּעֵין גֶּשֶׁם בָּעִיר.

הָרִפְיוֹן הַסְּתָוִי –

אֵיךְ חָדַר לְלִבִּי?

 

רַחַשׁ קַל שֶׁל מָטָר

עַל שְׁדֵמוֹת, עַל גַּגּוֹת!

בַּעֲבוּר לֵב עָקַר

מְזַמֵּר הַמָּטָר!

 

גֶּשֶׁם רַד בְּלִי סִבָּה

בַּלֵּבָב הַנִּתְעָב.

מָה! בְּגִידָה? כְּלָל אֵין בָּהּ –

הִתְאַבְּלוּת בְּלִי סִבָּה.

 

כְּאֵב רַב וְנוֹגֵף,

לֹא יוֹדֵעַ מֵאַיִן,

לֹא שׂוֹנֵא, לֹא אוֹהֵב,

בְּלִבִּי – מְלוֹא כְּאֵב.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,