לצאת מהבית

דַּמְיְנִי לְעַצְמֵךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת

אוֹ מִזְדַּמֶּנֶת לִשְׁכוּנָה שֶׁל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים מִמֵּךְ,

אַתְּ עוֹבֶרֶת בִּדּוּק בִּטְחוֹנִי.

דַּמְיְנִי שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת

אוֹ מִזְדַּמֶּנֶת לִשְׁכוּנָה שֶׁל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים מִמֵּךְ,

נִגַּשׁ אֵלַיִךְ שׁוֹטֵר,

מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ תְּעוּדַת זֶהוּת,

וְתוֹבֵעַ לְדַעַת מָה מַעֲשַׂיִךְ כָּאן,

מִחוּץ לְבֵיתֵךְ אוֹ בְּשִׁכּוּנָהּ שֶׁל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים מִמֵּךְ.

וְאֵיפֹה שֵׁרַתְּ בַּצָּבָא,

וּמָה שֵׁם אַבָּא שֶׁלָּךְ,

וְתָסִירִי רֶגַע אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם,

כִּי הַתְּמוּנָה בַּתְּעוּדָה לֹא דּוֹמָה לָךְ.

דַּמְיְנִי לְעַצְמֵךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת

אוֹ מִזְדַּמֶּנֶת לִשְׁכוּנָה שֶׁל אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים מִמֵּךְ,

אוֹמְרִים לָךְ: "אֲנַחְנוּ בַּעֲדֵךְ,

אֲבָל כָּאן זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלָּךְ,

תַּחְזְרִי, תַּחְזְרִי לְמֵאֵיפֹה שֶׁבָּאת".

דַּמְיְנִי לְעַצְמֵךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת,

אַתְּ הוֹפֶכֶת מַטָּרָה.

הַשּׁוֹטֵר הַמִּצְטַיֵּן כְּבָר קִבֵּל אֶת נִשְׁקוֹ,

כְּבָר שָׁלַף אֶת נִשְׁקוֹ,

כְּבָר דָּרַךְ אֶת נִשְׁקוֹ,

כְּבָר כִּוֵּן אֶת נִשְׁקוֹ.

אַתְּ תִּזְכִּי לִהְיוֹת אֶפִּילוֹג,

עִם כַּדּוּר תּוֹעֶה בַּחֲזֵה,

בְּכָל פַּעַם שֶׁתֵּצְאִי מֵהַבַּיִת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,