וַעַד הַבַּרְבּוּר הצעיר \ דיוויד בואי

 

אֲנִי מְבָרֶכֶת אוֹתְךָ בְּטֵרוּף,

בְּעֶצֶב צָרוּף בְּעוֹדִי שׂוֹרֶכֶת אֶת נַעֲלַי

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בְּחֵרוּף

נֶפֶשׁ, בָּזוֹ הָעֵת, מֵעֵת לְעֵת, אֲנִי מְנִיחָה,

כִּי בְּגִינְךָ אֲנִי צְרִיכָה מְנוּחָה,

כִּי אַתָּה הוּא זֶה

שֶׁמַּצִּיב הַמְּשׂוּכָה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חָלַף

וְאַךְ מִקְצָת חָדָשׁ

וּבְשָׁעָה שֶׁהַדְּרוֹר מְזַמֵּר

פִּזְמוֹן שֶׁל שַׁחַר בַּעֲבוּר

מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁיַּאֲזִין

הַהוֹגֶה יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ וּמַזְקִין

וְהוֹפֵךְ מַר מִמַּר

"נָתַתִּי לָהֶם חַיִּים

נָתַתִּי לָהֶם הַכֹּל

הֵם רוֹקְנוּ אֶת נַפְשִׁי וְהוֹתִירוּ

צְחִיחָה

רִסַּקְתִּי אֶת לִבִּי

לְהָקֵל עַל כְּאֵבָם

שׁוּם הִתְחַשְּׁבוּת בִּי לֹא נוֹתְרָה אֶצְלָם

הֵם לֹא מְסֻגָּלִים לַחְלֹק דָּבָר

וּמָה אִתִּי?

זֶה שֶׁהִלֵּל אֶת מַאֲמַצֵּיהֶם

לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי?

מִּלִּים שֶׁל עָצְמָה, דְאָגָה

וַעֲרֵבוּת הֲדָדִית

פָּתַחְתִּי דְּלָתוֹת

שֶׁאִיְּמוּ לִבְלֹם אֶת מַסָּעָם

הִתְרַסְתִּי לְטוֹבַת מַטְּרָתָם

בַּעֲבוּר שָׂכָר זָעוּם

כִּלִּיתִי אֶת כַּסְפִּי לְמַעֲנָם גְּרֵידָא

הֵם שֶׁדְּרִישׁוֹתֵיהֶם שָׁפְעוּ שָׁלוֹם, שַׁלְוָה

הֵם שֶׁדָּרְשׁוּ עוֹלָם חָדָשׁ, דְּרָכִים אַךְ חַדְשׁוֹת וְחָפְשִׁיּוֹת לָעַד

הֵם שֶׁפָּרְשׂוּ מְלוֹא הַבְטָחוֹת תִּקְוָה וְחֶסֶד עֲבוּרִי"

אֲנִי מְבָרֶכֶת אוֹתְךָ בְּטֵרוּף,

בְּעֶצֶב צָרוּף בְּעוֹדִי שׂוֹרֶכֶת אֶת נַעֲלַי

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ, בָּזוֹ הָעֵת,

מֵעֵת לְעֵת, אֲנִי מְנִיחָה,

כִּי בְּגִינְךָ אֲנִי צְרִיכָה מְנוּחָה,

כִּי אַתָּה הוּא זֶה

שֶׁמַּצִּיב הַמְּשׂוּכָה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חָלַף

וְאַךְ מִקְצָת חָדָשׁ

וּבְשָׁעָה שֶׁשֶּׁטֶף אוֹר-זְרִיחָה

נוֹתֵן בִּי הִבְהוּבִים

חֲבֵרַי מְשׂוֹחֲחִים

עַל תְּהִלָּה, חֲלוֹם בִּלְתִּי נוֹדַע, שָׂם כָּל אֶחָד הוּא אֶל וְאֶל הוּא אַך

מִלָּה

"הָיָה לָנוּ חָבֵר, אִישׁ שֶׁל שִׂיחוֹת,

אֲשֶׁר דִּבֵּר עַל רֹב כּוֹחוֹת בָּהֶם נֵחַן

לֹא מֵהַמֻּבְחָרִים, אַךְ מִשֶּׁלָּנוּ

 

אָז הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בּוֹ

הִתַּרְנוּ לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹחוֹתָיו

הִתַּרְנוּ לוֹ לִדְאֹג לְכָל צָרְכֵּנוּ

עַתָּה אֲנַחְנוּ חֲזָקִים

וְהַנָּתִיב מַגִּיעַ לְקִצּוֹ

עַתָּה לַאֲרוּרִים אֵין פְּנַאי לְפִצּוּיִים

שׁוּם הוֹן עֲשׂוּי צְרוֹר מַטְבְּעוֹת מַפְרִיעַ אֶת דְּרָכֵינוּ

כְּלֵי יְרִיָּה שְׁקֵטִים שֶׁל אַהֲבָה

יְפֻצְּצוּ שְׁחָקִים

נִפַּצְנוּ הַתַּבְנִית הַמְּבֻקַּעַת הָעֲשׂוּיָה גִּיל וְזִקְנָה

נִשְׁקֵנוּ הָיָה לַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל זַעַם וְקִינָה

 

הֵיכָן שֶׁהוֹן נִצַּב

שָׁתַלְנוּ זְרָעִים שֶׁל לֵדָה מֵחָדָשׁ

וְתָקַעְנוּ סַכִּין בְּגַבּוֹת שֶׁל אֲבוֹת

בָּנִים שֶׁל עֲפַר

בּוֹרוֹת שׁוֹפְכִין עַסְקָנִיִּים הִסְתַּנְּנוּ,

שׂוֹנְאִים, מִבַּעַד לְשַׁרְווּלֵינוּ

הוֹ כֵּן, אֲנַחְנוּ שִׁסַּפְנוּ אֶת הַגָּרוֹן הַקָּתוֹלִי

וְסִמַּמְנוּ אֶת הַחֵלְכָּאִים

בְּסִיסְמָאוֹת כְּגוֹן

'הַלְוַאי שֶׁהָיִיתָ שׁוֹמֵעַ'

'אַהֲבָה הִיא כָּל שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים'

'תָּעִיף תְ'מְגַ'מְגְּ'מִים '

'תָּעִיף תְ'אִמָּא'שֶׁךָ'

'תֶּרֶד עַל הֶחָבֵר'שֶׁךָ'

'דְּפֹק תְ'אָח'שֶׁךָ אוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּדְפֹּק אוֹתְךָ בַּסּוֹף'

 

וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁנֵּס הָאַהֲבָה הוּא מִלְּמַעְלָה

וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִכְפּוֹת עָלֶיךָ לִהְיוֹת חָפְשִׁי

וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִכְפּוֹת עָלֶיךָ לְהַאֲמִין"

 

וַאֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי וּמְחַשֶּׁלֶת אֶת מוֹחִי

כִּי פַּעַם קָרָאתִי סֵפֶר שֶׁבּוֹ הָאוֹהֲבִים נִטְבְּחוּ בִּמְחִי

כִּי אֵינָם יָדְעוּ אֶת הַפִּזְמוֹן הַחוֹזֵר שֶׁל הָעָם הַחָפְשִׁי

שֶׁאוֹמֵר

"אֲנִי מַאֲמִין בְּכוֹחוֹ שֶׁל הַטּוּב"

"אֲנִי מַאֲמִין בִּמְדִינַת אַהֲבָה"

"אֶלְחַם לְמַעַן הַזְּכוּת לִהְיוֹת בַּעַל זְכוּת

"אֶהֱרֹג לְטוֹבַת קְרָב-אָבוּד לְמַעַן הַזְּכוּת לִהְיוֹת בַּעַל זְכוּת"

 

וַאֲנִי פּוֹקַחַת אֶת עֵינַי וּמַבִּיטָה לְכָל עֵבֶר

וַאֲנִי רוֹאָה יֶלֶד מוּטָל הָרוּג

וּפָנָיו לַקֶּבֶר

בְּשָׁעָה שֶׁמְּכוֹנַת אַהֲבָה נָעָה בִּכְבֵדוּת דֶּרֶךְ שְׁכוּנוֹת גַּיִס חֲמִישִׁי חֲרָבוֹת,

מְרַסֶּקֶת אִישׁ וְאִישָׁהּ וּמַאֲזִינָה לִפְקֻדּוֹת

אַךְ לֹא שׁוֹמַעַת יוֹתֵר

לֹא שׁוֹמַעַת יוֹתֵר

מִלְּבַד הַצְּוָחוֹת שֶׁל יַחְסָן עָשִׁיר

 

וַאֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין

בְּטֵרוּף שֶׁקּוֹרֵא 'עַכְשָׁו'

וַאֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין

שֶׁאוֹר יְקָרוֹת יִזְרַח

לֹא לַשָּׁוְא

 

וַאֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין

וְאַתָּה רוֹצֶה לְהַאֲמִין

וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַאֲמִין

וַאֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

הוֹ, אֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

 

אֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

אֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

אֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

אֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

אֲנַחְנוּ חֶפְצֵי חַיִּים

 

אֲנִי חֲפֵצָה חַיִּים

אֲנִי חֲפֵצָה חַיִּים

אֲנִי חֲפֵצָה חַיִּים

 

אֲנִי חֲפֵצָה חַיִּים

אֲנִי חֲפֵצָה חַיִּים

אֲנִי חֲפֵצָה חַיִּים

 

חַיִּים

חַיִּים

חַיִּים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,