כִּשְׂמָמִית פְּתַלְתַּלָּה תִּתְלַפֵּף,
תְּכַשֵּׁף בִּמְבוֹאוֹת שֶׁל לִבִּי.
כְּיוֹנָה צְעִירָה תְּרַחֵף,
תֶּהֱמֶה עַל מִפְתַּן אֶשְׁנַבִּי.
מִתּוֹךְ כְּפוֹר מְנַצְנֵץ תִּזְדַּהֵר,
אוֹ מְשִׁיחַ מַנְתּוּר נָם תַּבִּיט,
אוֹ תּוֹלִיךְ בִּנְחִישׁוּת, בְּהֶסְתֵּר
מִכָּל מָה שֶׁעַלִּיז וּמַשְׁקִיט.
וּבְמֶתֶק תַּגְנִיב יְבָבָה
אֶל תְּחִנָּה שֶׁל וְיוֹלָה נִכְמֶרֶת,
וּמַבְהִיל לְנַחֵשׁ אֶת בּוֹאָהּ
בְּבַת צְחוֹק, עוֹד בִּלְתִּי מוֹכֶרֶת.
1911
(מרוסית ריטה קוגן)