שלג רַד \ בוריס פסטרנק

שֶׁלֶג רַד, שֶׁלֶג רַד,

מוּל גְּבִישִׁים זַכִּים בְּרוּחַ

פֶּלַרְגּוֹנְיוּם סָרוּחַ

מְבַקֵּשׁ חַלּוֹן כְּרוּךְ בַּד.

שֶׁלֶג רַד וּבָא אִי-שֶׁקֶט,

כָּל דָּבָר מַמְרִיא, נִפְרָד,

מַדְרֵגַת סְתָרִים נוֹסֶקֶת,

צֹמֶת סָב וְנֶאֱבָד.

שֶׁלֶג רַד, שֶׁלֶג רַד,

כְּלוּם פְּתוֹתִים חַגִּים בְּקֶשֶׁת,

בְּאַדֶּרֶת מְרֻפֶּשֶׁת

אַרְצָה הַמָּרוֹם יָרַד.

מִתְגַּנְּבִים בִּמְסֻיָּג

מֵחַלּוֹן הֲכִי גְּבוֹהַּ,

עַיִן זָרָה מַטִּים לִתְמֹהּ,ַ

הַשְּׁחָקִים גּוֹלְשִׁים מִגַּג.

כִּי כָּל חַי יַמְשִׁיךְ לָעַד,

שׁוּב מוֹלָד כְּהֶרֶף עַיִן,

יוֹם וְיוֹם יַחְלֹף כְּאַיִן,

רֹאשׁ שָׁנָה יוּחַג מִיָּד.

שֶׁלֶג רַד, עָבוֹת, עָבוֹת,

וְיַחְדָּו, בַּזֶּה הַקֶּצֶב,

בְּאוֹתָן כַּפּוֹת לֵאוֹת,

אוֹ בִּמְהִירוּת הַזֹּאת,

כְּלוּם הַזְּמַן עוֹבֵר בְּרֶצֶף?

שֶׁמָּא סַךְ שָׁנִים נִמְדָּד

כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג שֶׁיָּרַד,

כְּמוֹ שִׁירַת חָרוּז נֶחְקֶקֶת?

שֶׁלֶג רַד, שֶׁלֶג רַד,

שֶׁלֶג רַד וּבָא אִי-שֶׁקֶט,

בְּרֹב לֹבֶן הֵלֶךְ נָד,

בַּת עֲצִיץ פְּלִיאָה שׁוֹקֶקֶת,

צֹמֶת סָב וְנֶאֱבָד.

1957

(מרוסית ריטה קוגן)