שלג רַד \ בוריס פסטרנק
שֶׁלֶג רַד, שֶׁלֶג רַד, מוּל גְּבִישִׁים זַכִּים בְּרוּחַ פֶּלַרְגּוֹנְיוּם סָרוּחַ מְבַקֵּשׁ חַלּוֹן כְּרוּךְ בַּד. שֶׁלֶג רַד וּבָא אִי-שֶׁקֶט, כָּל דָּבָר מַמְרִיא, נִפְרָד, מַדְרֵגַת סְתָרִים נוֹסֶקֶת, צֹמֶת סָב וְנֶאֱבָד. שֶׁלֶג רַד, שֶׁלֶג רַד, כְּלוּם פְּתוֹתִים חַגִּים בְּקֶשֶׁת, בְּאַדֶּרֶת מְרֻפֶּשֶׁת אַרְצָה הַמָּרוֹם יָרַד. מִתְגַּנְּבִים בִּמְסֻיָּג מֵחַלּוֹן הֲכִי גְּבוֹהַּ, עַיִן זָרָה מַטִּים לִתְמֹהּ,ַ הַשְּׁחָקִים גּוֹלְשִׁים […]