שְׁמִי עוֹמֵד בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם,
וְהָעוֹלָם מִתְרַכֵּב אֶל מוּלִי,
לוֹבֵשׁ צוּרַת נוֹף
מִכָּאן וְלֹא מִכָּאן:
עֵץ מוֹרִיק,
עָנָן מַאֲפִיר,
שֶׁמֶשׁ נֶעֱתֶקֶת.
בְּלֹא שְׁמִי
הָיִיתִי בָּעוֹלָם
כְּעֵץ, כְּעָב, כְּשֶׁמֶשׁ – בְּרוּרָה.
אַךְ שְׁמִי עוֹמֵד בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם,
הוֹפֵךְ אוֹתִי חָצָץ, תְּלוּלִית, פַּסִּים:
מֵאוֹת אֲלָפִים – לָרֹחַב,
שְׁנַיִם – לָאֹרֶךְ,
אַחַד – מַחְסוֹם.