הַבֹּקֶר,
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית מְסֻיֶּגֶת
וּתְכֵלֶת רַכָּה,
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ בִּמְיֻחָד,
הָעִיר.
אַתְּ נוֹשֶׁפֶת עָלַי הֶבֶל אַלְפֵי חַיִּים
שֶׁהָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת
וְאֵינֶנִּי.
אִישׁ הַיּוֹשֵׁב
בִּקְצֵה סַפְסָל יְרֹק
מַאֲמָץ אֶל אָזְנוֹ
נְעִימַת רוֹקֶנְרוֹל אֶתְיוֹפִּי
וְלִבּוֹ נִגְדַּשׁ כִּסּוּפִים.
אִשָּׁה עֲטוּפָה בְּבִגְדֵי שְׁנָתָהּ
וְצִבְעָם צִבְעֵי עֶרֶב סְמוּיִים
גּוֹרֶרֶת רַגְלַיִם דַּקּוֹת
בְּעִקְבוֹת כַּלְבָּה הַמְּחַיֵּךְ.
גֶּבֶר לָבוּשׁ לָבָן מְהֻדָּר, מְפֻסְפָּס,
מַחְזִיק אֶת סִפְרוֹ (כַּמָּה קָשָׁה כְּרִיכָתָם)
כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת הִנּוֹ הַקָּדוֹשׁ מִכָּל,
כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת נִכְתַּב מִפִּי הָאֵל הָאֶחָד.
אִשָּׁה בְּבִגְדֵי סְפּוֹרְט וְשַׁעְרָה
עוֹדֵנוּ חָפְשִׁי
מִכְּלִיאַת הַגּוּמִיָּה הַשְּׁחֹרָה
עוֹצֶרֶת לְרֶגַע מִלֶּכֶת
בְּדַרְכָּהּ אֶל הַיָּם
וְנוֹשֶׁמֶת הֶבֶל אַלְפֵי חַיִּים
שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת
וְהִנָּהּ.