הֲלִיכָה לְמָרִינָה

הַבֹּקֶר, בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית מְסֻיֶּגֶת וּתְכֵלֶת רַכָּה, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ בִּמְיֻחָד, הָעִיר. אַתְּ נוֹשֶׁפֶת עָלַי הֶבֶל אַלְפֵי חַיִּים שֶׁהָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת וְאֵינֶנִּי. אִישׁ הַיּוֹשֵׁב בִּקְצֵה סַפְסָל יְרֹק מַאֲמָץ אֶל אָזְנוֹ נְעִימַת רוֹקֶנְרוֹל אֶתְיוֹפִּי וְלִבּוֹ נִגְדַּשׁ כִּסּוּפִים. אִשָּׁה עֲטוּפָה בְּבִגְדֵי שְׁנָתָהּ וְצִבְעָם צִבְעֵי עֶרֶב סְמוּיִים גּוֹרֶרֶת רַגְלַיִם דַּקּוֹת בְּעִקְבוֹת כַּלְבָּה הַמְּחַיֵּךְ. גֶּבֶר לָבוּשׁ לָבָן מְהֻדָּר, מְפֻסְפָּס, […]