תֹּם קַיִץ # ג'ו מוסרת ד"ש

(1)

 

הַקַּיִץ הַזֶּה אוֹזֵל מֵאֵיבָרַי:

טִפּוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁל וֶסֶת מִתְאַחֶרֶת,

דָּגִים שֶׁמְּקַפְּצִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב

בְּתוֹךְ שַׁמְנוּנִיּוּת שֶׁל מֵי מָרִינָה

וְעֵדֶר עֲנָנִים דְּשֵׁנִים, שְׁחֹרִים

שֶׁמִּתְקַבְּצִים מֵעַל פִּטַּמְתָּ הַוֶּזוּב.

עִצְרוּ נָא אֶת בְּרִיחַת הַקַּיִץ, אַלִּים,

הָנִיחוּ תַּחְבּוֹשׁוֹת בַּרְזֶל וּמֶלֶט,

הַצִּילוּ אֶת חֻמּוֹ הַמְּאַדֶּה.

הַקַּיִץ הַזֶּה יָדַעְתִּי אַהֲבָה,

עוֹד אָהֲבָה – כֹּה מְרֻבַּת שְׁתִיקוֹת,

שֶׁמִּלּוֹתַי קָפְאוּ, עָלוּ וְצָפוּ

מִלְּשׁוֹנִי – כַּלְבִּית וּמְצַפָּה.

 

(2)

 

דְּבָרִים קָרוּ הַקַּיִץ.

אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים בְּקַיִץ:

חֹם, גּוּף, לְשׁוֹנוֹת, גַּפַּיִם,

קְפִיצָה לְתוֹךְ אֱנוֹשִׁיּוּת לַחָה

מְצוּק רֶגֶשׁ

הַמִּתְנוֹסֵס לְגֹבַהּ רַב מִדַּי.

הַמִּלִּים הָאֵלֶּה נִכְתָּבוֹת בַּקַּיִץ.

אוֹתָן הַמִּלִּים הַמִּתְנַשְּׁמוֹת שֶׁל קַיִץ:

חֹם, גּוּף, לְשׁוֹנוֹת, גַּפַּיִם.

מַגַּע עֹדֶף הוֹדֵף פִּסּוֹת בָּשָׂר בַּחֶדֶר

הֶחָשׁוּךְ, הַמּוּאָר לְסֵרוּגִין.

מַסְרֵגָה מִסְתּוֹבֶבֶת בְּתוֹךְ רָאשֵׁי –

צִיר מַתֶּכֶת

שֶׁל קָרוּסֶלָה חוֹרֶקֶת

בַּת שִׁבְעִים שָׁנָה

וַעֲרוּמָה מֵחַיּוֹת רְכִיבָה.

מִשְׂחַק הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלְּךָ מְדַמֶּה

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל,

חוֹשֵׂף מַדְרֵגוֹת אֶל מַעֲרֶה תַּת יַמִּית,

חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם שֶׁל כַּלְבָּה מֻכַּת שִׁטָּיוֹן

שֶׁאֵינָהּ מְזַהָה אֶת בְּעָלֶיהָ,

חוֹשֵׂף אֶת אִי שְׁפִיּוּתִי –

אִי גַּעֲשִׁי, עִם חוֹל שָׁחֹר וּמִפְלֶצֶת

שֶׁשָּׁרָה לְבַד בַּיַּעַר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר. עת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר. עֵת דְּיוֹ וּבֶכִי! תִּכְתֹּב עָלָיו בְּהִתְיַפְּחוּת, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם אֶל דֶּחִי וּשְׁחֹר־אָבִיב בְּהִתְלַקְּחוּת.   קַח כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר –

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,