תֹּם קַיִץ # ג'ו מוסרת ד"ש

(1)   הַקַּיִץ הַזֶּה אוֹזֵל מֵאֵיבָרַי: טִפּוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁל וֶסֶת מִתְאַחֶרֶת, דָּגִים שֶׁמְּקַפְּצִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּתוֹךְ שַׁמְנוּנִיּוּת שֶׁל מֵי מָרִינָה וְעֵדֶר עֲנָנִים דְּשֵׁנִים, שְׁחֹרִים שֶׁמִּתְקַבְּצִים מֵעַל פִּטַּמְתָּ הַוֶּזוּב. עִצְרוּ נָא אֶת בְּרִיחַת הַקַּיִץ, אַלִּים, הָנִיחוּ תַּחְבּוֹשׁוֹת בַּרְזֶל וּמֶלֶט, הַצִּילוּ אֶת חֻמּוֹ הַמְּאַדֶּה. הַקַּיִץ הַזֶּה יָדַעְתִּי אַהֲבָה, עוֹד אָהֲבָה – כֹּה מְרֻבַּת שְׁתִיקוֹת, שֶׁמִּלּוֹתַי קָפְאוּ, עָלוּ וְצָפוּ מִלְּשׁוֹנִי – […]