שָׁכַחְתִּי אֶת שִׁמְךָ וְאֶת נְשִׁימוֹתֶיךָ,
כָּל זֵכֶר רֵיחַ גּוּף פָּרַח מִנְּחִירַי,
וּלְשׁוֹנִי הוֹגָה בֵּקּוֹל אֶת מִלּוֹתַיִךְ
שֶׁעַד עַתָּה צָרְבוּ. כָּעֵת, אִם בָּאַקְרָאִי
אֶרְאֶה דְּמוּתְךָ בִּרְחוֹב, אֱלֵי צְלָלִים פּוֹסַעַת,
לִבִּי יִהְיֶה שָׁלֵו וּצְעָדַי קְצוּבִים.
שָׁלוֹם, יְמֵי אֲבֵלוּת. הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת,
לִזְרֹעַ עֵשֶׂב חַי בֵּינוֹת הָרְגָבִים.