בַּסּוֹף זֶה הָיָה גַּל הֶדֶף
מֵהִתְפּוֹצְצוּת רִמּוֹן גַּעְגּוּעַ.
הוּא הֵעִיף קִיר עַל סַפָּה,
עָקַר דֶּלֶת חֲדַר שֵׁנָה מִצִּירֶיהָ,
וְקָבַר אוֹתִי מִתַּחַת לַקֻּפְסָאוֹת נַעֲלַיִם
שֶׁל שָׁנִי בָּר.
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת וּמְרִיחָה שְׁאֵרִיּוֹת עָבָר,
שֶׁרֵיחָן נִדְבַּק לֵסּוּלְיוֹת –
מַסְטִיק בְּטַעַם צְעִידוֹת שַׁבָּת,
אֵלֶּה הַהוֹלְכוֹת בֵּזּוּגוֹת:
צַעַד-שְׁמֹר, צַעַד- זְכֹר.
חָבַשְׁתִּי אֶת הַיָּד הַמְּחַיֶּגֶת בְּאִחוּר.
בַּסּוֹף הָיָה זֶה גַּל הֶדֶף
מֵהִתְפּוֹצְצוּת רִמּוֹן גַּעְגּוּעַ,
שֶׁגָּרַם לִי לְהִתְקַשֵּׁר.