עיר לבנה, חתולים בצבע

עִיר לְבָנָה,

חֲתוּלִים בֵּצֶּבַע

בָּהּ  מְהַלְּכִים

עַל כַּפּוֹת קְטִיפָה.

פְּתִית-לְבָנָה

שֶׁל חֲצוֹת וָרֶבַע

זָב עַל פַּחִים

בֵּפְּסִיעוֹת טְפִיפָה.

בְּנֵי בְּלִי בַּיִת –

אִישׁ, חָתוּל, יָרֵחַ –

מִי עַל דַּרְגָּשׁ

בִּשְׁנָתוֹ טוֹבֵל,

מִי עַל בְּדָל זַיִת

שְׁבִיב אוֹרוֹ שׁוֹטֵחַ,

מִי בְּלִי חֲשָׁשׁ

אֶל פַּחִים צוֹלֵל.

עִיר לְבָנָה,

אֲפֵלָה מִכֹּרַח,

לָנוּ קוֹרֵאת –

מְשׁוֹטְטִים בַּלַּיִל.

עִיר-מַתָּנָה,

בָּהּ יִדְּעוּ לִשְׂמֹחַ

אֵלֶּה בְּלִי חֵטְא,

בְּלִי גְּדֵרוֹת אוֹ תַּיִל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)   מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמִּגְדָּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם