אָרוּץ אֲחוּז רוּחַ תְּזָזִית בְּסִמְטַת עֲקוּרִים מָאֳפֶלֶת… # אוֹסיפ מַנדלשטָם

אָרוּץ אֲחוּז רוּחַ תְּזָזִית בְּסִמְטַת עֲקוּרִים מָאֳפֶלֶת

אַחַר עֳפָאֵי דֻּבְדְּבָנָן בְּחֶשְׁכַת כִּרְכָּרָה מִתְגַּלְגֶּלֶת

וּמִצְנֶפֶת שֶׁל שֶׁלֶג וְרַחַשׁ שֶׁל אֶבֶן רֵחַיִם.

 

הִצְלַחְתִּי לִזְכֹּר אַךְ תַּלְתַּל עַרְמוֹנֵי וּפָגִיעַ,

סָפוּג בֶּעָשָׁן, מְרִירוּת, שֶׁמּוֹתִיר עַל שְׂפָתַיִם

תְּחוּשָׁה מַקְפִּיאָה שֶׁל עִנְבָּר אֲדַמְדַּם וְשֶׁל יֹבֶשׁ.

 

בְּרֶגַע כְּמוֹ זֶה הָאֲוִיר מִצְטַבֵּעַ בְּחַמְרָה,

מִתְאַר הָאִישׁוֹן מִתְהַדֵּר בְּהִלָּה מְסַנְוֶרֶת –

וְכֹל מָה שֶׁיָּדַעְתִּי עַל עוֹר בְּנִיחוֹחַ תַּפּוּחַ.

 

אַךְ שָׁבוּ לַחְרֹק מִגְלָשַׁיִם עַל שֶׁלֶג – מִזְחֶלֶת,

וְאוֹר כּוֹכָבִים דּוֹקְרָנִי הִסְתַּנֵּן אֶל מַחְצֶלֶת.

הָלְמוּ נִנּוֹחוֹת פְּרָסוֹת סוּס עַל קְלִידֵי כְּפוֹר וְקֶרַח.

 

נוֹתָר אַךְ אוֹרוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר, דּוֹקֵר וּפוֹגֵעַ.

חַיַּי יַחְלְפוּ, כְּמוֹ מִצְנֶפֶת פּוּרִימִית מֻקְצֶפֶת,

וְאִישׁ לֹא יֹאמַר: "בְּסִמְטַת עֲקוּרִים מָאֳפֶלֶת…"

 

 

1925 
ציור מקס ארנסט

תרגום מרוסית ריטה קוגן

 

עבורי אוסיפ מנדלשטם הוא המשורר. כישרונו הקיצוני, הייחודי, המושחז, הפוצע ניצב כמו מראת יהלום מול גורלו הנרדף, מול מותו המפחיד והאלמוני. שיריו נשמרו שנים אך ורק בראשה של אישתו נַדייז'דה, כי זכרונות, כמו כתבי יד, לא נשרפים בקלות. לכן היום בין מאות ספרים בכל מיני שפות שמונחים באנדרלמוסייה על המדפים בביתי, מסתרר בצנעה ספר שירים נדיר, אהוב ונפלא – ספר שיריו של אוסיפ מנדלשטם. אני מנסה לתרגם את השיר הזה קרוב לשלוש שנים וגם היום התרגום לא מתקרב בעיניי אל המקור הסוריאליסטי והמצמרר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים

ניקולאי גומיליוב | פועל

מוּל כִּבְשָׁן לוֹהֵט נִצָּב בְּלִי נוּעַ גֶּבֶר מְבֻגָּר, נְמוּךְ-קוֹמָה. מַבָּטוֹ נִבָּט שָׁלֵו, כְּנוּעַ מִשְּׁמוּרַת עֵינוֹ הָאֲדֻמָּה.   עֹל שֵׁנָה אֶת עֲמִיתָיו הִכְרִיעַ, רַק הוּא לְבַדּוֹ

יפה הוא הים | פול ורלן

יָפֶה הוּא הַיָּם מִכָּל בֵּית יִרְאָה, אוֹמֶנֶת עוֹלָם שִׁיר עֶרֶשׂ גּוֹאָה, הַיָּם לוֹ דָּרְשָׁה הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה!   לוֹ מְלוֹא דּוֹרוֹנוֹת, מַחְרִידִים וְרַכִּים. סְלִיחוֹתָיו מִתְנַגְּנוֹת. כְּעָסָיו

משאלה

הַיָּמִים הֵם יְמֵי סוֹף אוֹגוּסְט, הֶלֶם חֹם פָּשַׁט בַּגַּנִּים, וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ בְּאֵיזֶה מִין פוֹקוּס, מַתְחִילִים לָמוּת רוֹדָנִים.   בְּאֵירוֹפָּה-אַסְיָה-אַפְרִיקָה הֵם לוֹקִים בְּמֵחוּשׁ מִסְתּוֹרִי, וּסְבִיבָם מַחְוִירִים