ניקולאי גומיליוב | פועל

מוּל כִּבְשָׁן לוֹהֵט נִצָּב בְּלִי נוּעַ

גֶּבֶר מְבֻגָּר, נְמוּךְ-קוֹמָה.

מַבָּטוֹ נִבָּט שָׁלֵו, כְּנוּעַ

מִשְּׁמוּרַת עֵינוֹ הָאֲדֻמָּה.

 

עֹל שֵׁנָה אֶת עֲמִיתָיו הִכְרִיעַ,

רַק הוּא לְבַדּוֹ אֵינוֹ נִרְדָּם:

הוּא עָסוּק בִּיצִיקַת קָלִיעַ

שֶׁיַּפְרִיד בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם.

 

הוּא גָּמַר, עֵינָיו קוֹרְנוֹת מִנַּחַת.

הוּא חוֹזֵר לְאוֹר הַלְּבָנָה.

שָׁב אֶל מִטָּתוֹ הַמְּרֻוַּחַת,

אֶל אִשְׁתּוֹ, חַמָּה וִישֵׁנָה.

 

הַקָּלִיעַ שֶׁיָּצַק יָגִיחַ

מוּל דְוִינָה, קוֹצֶפֶת וְשָׂבָה,

הַקָּלִיעַ שֶׁיָּצַק יַפְרִיחַ

אֶת נַפְשִׁי, הֵן בִּשְׁבִילִי הוּא בָּא.

 

וְאֶפֹּל, אֲחוּז אֵימָה וְכֶסֶף,

וְאֶרְאֶה אֶת סַךְ חַיַּי חוֹלְפִים,

מַעְיַן דָּמִי יִשְׁצֹף עַל עֵשֶׂב,

עַל שְׁלָפִים מְאֻבָּקִים, כְּפוּפִים.

 

לִי יִגְמֹל הָאֵל טוֹבָה בְּלִי בֹּשֶׁת,

עַל עִתִּי, קְצָרָה וַעֲגוּמָה.

זֶה עָשָׂה, לָבוּשׁ מַדֵּי חֲרֹשֶׁת,

גֶּבֶר מְבֻגָּר, נְמוּךְ-קוֹמָה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,