משהו גדול, ילד

וְאִם תִּפְגֹּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְקַל, יֶלֶד

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וּבִלְתִּי נִרְאֶה שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ וּמָה שְׁמוֹ

קְרָא לוֹ שָׂמִים, יֶלֶד

קְרָא לוֹ שָׂמִים

 

וְאִם תִּפְגֹּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְנֻקְשֶׁה, יֶלֶד

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְקָשׁוּי שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ וּמָה שְׁמוֹ

קְרָא לוֹ אֲדָמָה, יֶלֶד

קְרָא לוֹ אֲדָמָה

 

וְאִם תִּפְגֹּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְעוֹטֵף, יֶלֶד

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְזוֹלֵג שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ וּמָה שְׁמוֹ

קְרָא לוֹ אוֹקְיָנוֹס, יֶלֶד

קָרָא לוֹ אוֹקְיָנוֹס

 

קְרָא, יֶלֶד, קְרָא

לְסָבָתְךָ הַיָּם

לְאִמְּךָ הָאֲוִיר

לְאָבִיךָ הַקַּרְקַע

 

כְּשֶׁעָזַב, הִשְׁמִיט

אֶת  הַקַּרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ.

מֵאָז אַתָּה פּוֹסֵחַ

בֵּין אִמָּא לַסָּבְתָא,

רֶגֶל אַחַת בַּמַּיִם

רֶגֶל אַחַת בָּאֲוִיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,