קורפורייט קאלצ'ר

הוּא חוֹצֶה מִסְדְּרוֹנוֹת

בְּפָנִים חֲתוּמוֹת,

בְּחֻלְצוֹת מְכֻפְתָּרוֹת,

מִלְּבַד הַכַּפְתּוֹר הַתָּלוּי עַל חוּטדַּק

מֵעַל כְּרֵסוֹ הַזְּקוּרָה.

הוּא נִגַּשׁ אֵלַי מֵאָחוֹר,

מֵנִיחַ יָד נִהוּלִית עַל כְּתֵפִי

וְגוֹעֵר בִּי בְּקוֹל רָם שֶׁל גֶּבֶר

שֶׁבָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ וּבִמְקוֹמוֹ

עַל הֲפָרַת שֶׁקֶט.

 

"אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֲנִי עוֹבֵד פֹּה!

אַרְבַּע

עֶשְׂרֵה

שָׁנָה!

וּמֵעוֹלָם,

מֵעוֹלָם,

לֹא נִתְקַלְתִּי בְּהִתְנַהֲגוּת מַחְפִּירָה

כְּשֶׁלָּךְ!"

 

אֲנִי אוֹמֶרֶת "סְלִיחָה" לְתוֹךְ הַמָּדוֹנָה,

מִתְנַתֶּקֶת מֵהַיְּשִׁיבָה

וּמְעִירָה לוֹ שֶׁאֲנִי אֲנִי בְּאֶמְצַע דִּיּוּן פֶּתַע חָשׁוּב,

בְּעִנְיָן דָּחוּף,

וְשֶׁזֶּה חֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי כָּאן,

וְקוֹלִי מֻשְׁמָע בְּווֹלְיוּם מְאֻזָּן.

הוּא מַמְשִׁיךְ לִגְעֹר בִּי,

אַךְ אֵינִי שׁוֹמַעַת יוֹתֵר אַף מִלָּה,

כִּי כִּסִּיתִי אֶת אָזְנַי מֵחָדָשׁ בָּאָזְנִיּוֹת

וְהִגְבַּרְתִּי אֶת הַוּוֹלְיוּם.

 

אַחַר כָּךְ שַׂמְתִּי לֵב

שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵלֶּה גְּבָרִים אֲחֵרִים

שֶׁמְּדַבְּרִים

בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם

אוֹ בַּטֶּלֶפוֹן

אוֹ בְּסְקָיְיְפ,

הוּא נִמְנָע מִלָּגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם,

לְהָנִיחַ עַל כְּתֵפָם יָד סַמְכוּתִית,

לְהָעִיר לָהֶם בְּלָשׁוֹן שֶׁל פְּקֻדָּה,

וְאִם כְּבָר נִגָּשׁ,

הוּא מַקְפִּיד עַל לְחִישָׁה מְבֻיֶּשֶׁת וְעַל חִיּוּךְ,

"תּוּכַל בַּבַּקָּשָׁה לִהְיוֹת טִפָּה יוֹתֵר בְּשֶׁקֶט?

הֲמוֹן

הֲמוֹן

תּוֹדָה!"

 

עוֹד בִּנְעוּרַי לָמַדְתִּי

כֵּיצַד לַחְלֹף

עַל פְּנֵי גְּבָרִים צוֹעֲקִים,

עַל פְּנֵי גְּבָרִים גּוֹרְעִים,

עַל פְּנֵי גְּבָרִים מַשְׁפִּילִים,

בְּפָנִים אֲטוּמוֹת,

בְּמַבָּט נִפְקָד,

מָשָׁל הוּא לֹא קַיָּם,

מָשָׁל אֲנִי לֹא שָׁם.