(1)
הָיִיתִי נְסִיכָה מְצֻיֶּנֶת,
לְבָנָה כְּשֶׁלֶג,
שְׁחֹרָה כְּעוֹרֵב,
אֲדֻמָּה כְּדָם.
אִישׁ לֹא שָׁאַל אוֹתִי אֵיךְ זֶה
לִשְׁכַּב בַּאֲרוֹן מֵתִים מִזְּכוּכִית
בִּשְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת
לְכָל לָשׁוֹן זָרָה.
אִישׁ לֹא שָׁאַל אוֹתִי אֵיךְ זֶה
כְּשֶׁמְּעִירִים אוֹתָךְ בְּכוֹחַ,
שׁוֹלְפִים מִחוּץ לָאָרוֹן
וּמַחְזִירִים פְּנִימָה
בְּתֹם הַשִּׁמּוּשׁ.
(2)
הֵם מַאֲכִילִים אוֹתִי בְּתַפּוּחַ בִּדְבַשׁ
וּבְגַרְגְּרֵי רִמּוֹן,
מָשָׁל גּוֹזְרִים עָלַי לִשְׁמֹר לָהֶם אֱמוּנִים.
הַפֶּלַח הָאַחֲרוֹן, הַמֻּרְעָל,
תָּמִיד נִתְקָע בַּגָּרוֹן.
לָמַדְתִּי לְזַהוֹת אוֹתוֹ מִבֵּין כָּל הַפְּלָחִים,
הָאָדֹם, הַנּוֹטֵף, הַבַּשְׂרָנִי מִכֻּלָּם.
לְעִתִּים אֲנִי בּוֹחֶרֶת לְהַתְחִיל דַּוְקָא בּוֹ,
בִּגְלַל הָעֲיֵפוּת וְהַשִּׁעֲמוּם
בְּעֵת הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּהֶם בִּי.
לָמַדְתִּי לְהַקְדִּים לָשׁוּב
אֶל אֲרוֹנִי,
אֶל שְׁנָתִי,
אֶל חֲלוֹמוֹתַי.