פַּעֲמוֹן הַזְּכוּכִית נֶעֱכָר,
הַדְּפָנוֹת מִתְעַבּוֹת,
הָרֹאשׁ – אָסִיר מְסֻחְרָר,
הָרֵאוֹת מִתַּאֲווֹת
לְמַשָּׁב.
עַכְשָׁו
יֵשׁ לְהַפְנוֹת
אֶת כֹּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב לָעֲנָנִים.
נַסִּי לִדְלוֹת מִבַּעַד לַדְּפָנוֹת
אֶת זִכְרוֹן הָעֲנָנִים מֵהָאִיִּים.
אֶל מוּל עֵינֵי רוּחֵךְ רְאִי אַרְמָדָה לְבָנָה
שֶׁנָּעָה בִּמְהִירוּת עֶשְׂרוֹת קְשָׁרִים.
עַכְשָׁו חִזְרִי לְכָאן, הַסְּעָרָה נִכְנֶסֶת, טָעֲנָה
בְּפִיהָ. הַסְּעָרָה צוֹעֶקֶת לָךְ, הַפְנִי
אֶת כֹּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁלָּךְ אֵלַי.
הֵבֵאתִי לָךְ אֶת רוּחַ הַפָּנִים,
הֵבֵאתִי עֲנָנִים מֵאִי שֶׁשְּׁמוֹ קַוְואַי,
לְמַעַן יִשְׁכַּח לִבֵּךְ אֶת שְׂדוֹת הָעֶצֶב וְהַצִּבְעוֹנִים.