תיכון קרית מוות

(1)

מְקַדֵּם הַזָּרוּת

שֶׁלִּי

הָיָה גָּבוֹהַּ מִדַּי.

הַחִבּוּר מִיְּלָדוֹת

שֶׁלָּכֶם

הָיָה חָזָק מִדַּי.

צוֹפַפְתֶּם שׁוּרוֹת:

כִּסְּאוֹת הֻצְמְדוּ,

בַּרְזֶל הִצְטַלֵּב בְּבַרְזֶל,

פְּלַסְטִיק שָׁחַק פְּלַסְטִיק.

זֶה מְסָרֵב לְהַרְפּוֹת,

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה

וַאֲנִי עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת כִּסֵּא פָּנוּי,

וְאֵין.

(2)

יָעֵל הָיְתָה הַמְּלֻטֶּפֶת,

לִימוֹר הָיְתָה הַמְּגֻּפֶפֶת,

אֲנִי הָיִיתִי בְּלִי סֶקְס אַפִּיל,

לֹא בַּת עֲשָׂרָה, אֶלָּא מִן נֵפֶל,

וְזֹאת אָמַר לִי מֹשֶׁה גִּימֶל

בְּשִׁעוּר כִימְיָה שֶׁל קִימֶל,

מֵהַדְּחוּיִים, לֹא מִין, לֹא סֵמֶל,

אוֹתִי כָּתַשׁ כְּמוֹ זַיִת בְּמֶמֶל.