אַחֲרֵי שְׁתִיקָה נוֹסֶפֶת, בַּת חֲצִי שָׁנָה
אָבִי הִתְקַשֵּׁר
לְסַפֵּר עַל תְּלָאוֹתָיו.
הִתְקַשֵּׁר בְּדִיּוּק בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
כְּמוֹ אֶחָד שֶׁצּוֹפֶה בְּכוֹכָבִים וְסוֹפֵר
הָאִם שְׁלוֹשָׁה.
אָמַר: זוֹ עֲלִיָּתִי הַשְּׁנִיָּה וְלֹא אֵדַע
אֵיזוֹ מֵבִין הַשְּׁתַּיִם
הִיא הַקָּשָׁה יוֹתֵר.
אַחַר כָּךְ שָׁאַל: אֵיךְ חַיַּיִךְ?
עָנִיתִי: בְּחַיַּי הַכֹּל כָּרָגִיל.
אַחַר כָּךְ בָּא הָרִיק.
אָבִי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָבִי מֵעוֹלָם לֹא סִפֵּר
מַדּוּעַ עָלָה,
מַדּוּעַ יָרַד,
מַדּוּעַ עָלָה שֵׁנִית,
מַדּוּעַ עָזַב,
וַאֲנִי בְּקֹשִׁי בַּת שְׁנָתַיִם.
וְלֹא יָדַעְתִּי לִשְׁאֹל אֵיךְ יוֹדְעִים
אֵיזוֹ מִבֵּין הַשְּׁתַּיִם
הִיא הַקָּשָׁה יוֹתֵר.