אחרי אונס

לֹא קִרְצַפְתִּי אֶת עַצְמִי כַּנָּהוּג

(צִלּוּם אִי

לוּ

סְטְרַ

צְ

יָה

שֶׁל כַּתָּבַת פְּלִילִים).

הִבְרַקְתִּי בְּרָזִים,

הִלְבַּנְתִּי כִּיּוֹרִים,

שִׁפְשַׁפְתִּי מִשְׁטְחֵי שַׁיִשׁ.

 

בְּתוֹךְ הַדְּלִי

שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל

שֶׁמִּתַּחַת לְכִיּוֹר הַמִּטְבָּח

אָגַרְתִּי:

בֵּאנְג סָגֹל,

בֵּאנְג וָרֹד,

בֵּאנְג כָּתֹם,

אֶקוֹנוֹמִיקָה בְּרֵיחַ לִימוֹן,

אֶקוֹנוֹמִיקָה עִם מֵסִיר אַבְנִית,

אֶקוֹנוֹמִיקָה.

 

 

אַחַר כָּךְ, עַל הַסַּפָּה הַיְּרֻקָּה,

יָשַׁבְתִּי וקִלַּפְתִּי אֶת הָעוֹר,

פִּסּוֹת פִּסּוֹת מִכַּפּוֹת הַיָּדַיִם.

בָּבוּאָתוֹ הַשְּׁחֹרָה נִבְּטָה אֵלַי מִכָּל הַמַּרְאוֹת:

הַבְּרָזִים,

הַכִּיּוֹרִים,

מִשְׁטְחֵי הַשַּׁיִשׁ –

 

נְקִיָּה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,