כוס רוח

הַמַּחֲלָה נִסְחֶטֶת מִנֶּפֶשׁ בְּזַרְזִיף דַּק,

דְּפָנוֹת הַמְּצִיאוֹת מִתְרַחֲבוֹת,

בְּדוֹמֶה לִזְכוּכִית בְּחֹם, וְנוֹצַר רֶוַח

בֵּינִי לְבֵין הַמְּצִיאוּת.

מוֹךְ אָפֹר נִדְחָק לְתוֹכוֹ,

מְרַפֵּד, מְבוֹדֵד, אֹטֶם, מְרוֹקֵן מֵאֲוִיר.

בְּרִפּוּד – נָעִים.

בְּבִידוּד – סָבִיל.

בְּאִטּוּם – שָׂרִיד.

בְּרִקּוּן – מֵמִית.

שִׁירָה הִסְבִּירָה שֶׁכָּךְ

פּוֹעֵל מַנְגְּנוֹן הַנִּתּוּק הַדִּיסוֹצְיָאטִיבִי.

בֶּעָבָר הוּא הִצִּיל אוֹתָךְ,

הַיּוֹם הוּא מַזִּיק לָךְ,

מָחָר הוּא יַהֲרֹג אוֹתָךְ,

הֵעִירָה שִׁירָה.

שִׁירָה, עָנִיתִי לְשִׁירָה,

לָמַדְתִּי לִמְצֹץ אֲוִיר

שֶׁנִּלְכַּד בֵּין הַסִּיבִים הָאֲפֹרִים.

אֶשְׂרֹד עַד מָחֳרָתַיִם.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,