להכות שורשים / בוריס גרבנשיקוב

אֶת הַקִּיר בְּבֵיתָם הֵם יַבְרִיקוּ בְּחוּם,

אֶת הַגַּג יְקַשְּׁטוּ בְּמִלִּים,

יִפְתְּחוּ בֹּקֶר-בֹּקֶר בְּגִ'ינְגֶ'ר עָלוּם,

כָּל שְׁקָלָם הוּא כִּשְׁנַיִם שְׁקָלִים.

זֶה יַחְמִיא לִי מְאֹד לְבַקֵּר בְּבֵיתָם,

לְהַפְגִּין בִּשְׁרִירִים נְחוּשִׁים,

אַךְ כְּדֵי לַעֲמֹד

עָלַי לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים.

לֵךְ תַּקָּנָה לְךָ הַי פַי, חִדּוּשׁ וּבַשּׁוּרָה,

לֵךְ תִּקְנֶה קְצָת מָזוֹן בְּמַרְכּוֹל,

לֵךְ תִּמְדֹּט לְבַדְּךָ בְּעֻבָּר עַל תִּקְרָה

שֶׁסְּפוּגָה בְּנִתְזֵי יַיִן זוֹל.

לֵךְ אַחְסֵן אֶת רֹאשְׁךָ בְּתוֹךְ הַמַּקְלֵט

בְּתִקְוָה לְחָכְמַת מִדְרָשִׁים.

אַךְ כְּדֵי לַעֲמֹד

עָלַי לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים.

הֵם אוֹמְרִים שֶׁשְּׂפָתֶיהָ הָפְכוּ לְכַסְפִּית

מַקְפִּיאָה, רְעִילָה, עֲכוּרָה,

וְשֶׁהִיא בָּחֲרָה בְּאֵין-דֶּרֶךְ צְדָדִית

וְאֵין דֶּרֶךְ מִשָּׁם חָזְרָה.

אַךְ הַאִם יֵשׁ בֵּינֵינוּ אֶחָד שֶׁהָיָה

מִתְמוֹדֵד עִם אוֹתָהּ הַבְּחִירָה

אוֹ מוֹדֶה שֶׁזּוֹ שֶׁדֶּרֶךְ קְדוֹשִׁים?

כְּכָל שֶׁיַּרְחִיקוּ, יִרְבּוּ הַמְּחִישִׁים,

אֶת הָאָב מְכַבְּדִים, אֶת הַאִם מְבַקְּשִׁים,

שָׂמַח אֶצְלֵנוּ, הֵם שׁוּב מִתְכַּחֲשִׁים,

סְפוּנִים בְּתוֹךְ בֵּית עַם אוֹרוֹת עֲשֵׁשִׁים,

אַךְ כְּדֵי לַעֲמֹד

עָלַי לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים.

אָז תַּכְנֵן תַּקְצִיבֶיךָ עַל פִּי קַנְקַנִּים

שֶׁל יֵינוֹת, אֲטוּמִים וּצְבוּרִים,

וְתִזּוֹן רַק מֵאֵלֶּה שֶׁאוֹתְךָ מְזִינִים,

הִתְעַלֵּם מֵהָאֲחֵרִים.

לוּ הָיִיתִי כָּמוֹךָ הָיִיתִי יָכוֹל

לְהַתְמִיד, לְהָחִישׁ, לְהַגְשִׁים,

אַךְ כְּדֵי לַעֲמֹד

עָלַי לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים.

(מרוסית ריטה קוגן)