מְשׁוֹרְראִם

(1)

הַבּוּרְגָּנוּת תִּלְעַס בְּשִׁנַּיִם נוֹחוֹת

אֶת הַנְּעָרוֹת הָאֲפֵלוֹת

שֶׁמִּתְקַבְּצוֹת לְעַשֵּׁן

בְּפִנּוֹת הַמַּרְתֵּף,

וּבִגְדֵיהֶן הַקְּרוּעִים חוֹשְׂפִים

בִּרְכַּיִם קְטַנּוֹת, גְּרוּמוֹת.

הִיא תִּבְלַע אֶת נַעֲרִי הִבִּיט

שֶׁעוֹרָם מְסֻמָּן בִּדְיוֹ,

שֶׁכָּרִיּוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם – אֶבֶן,

וְעֵינֵיהֶם שׂוֹחוֹת.

רַק אֶת הַגְּבָרִים הַצְּנוּמִים

שֶׁשְּׂעָרָם – שֵׂיבָה פְּזוּרַת דַּעַת

וּמִכְנְסֵיהֶם רוֹפְפִים

עַל אַף הַחֲגוֹרוֹת הָרְחָבוֹת,

הִיא תַּשְׁאִיר לְלֹא פָּגַע שִׁנֶּיהָ

עַל שׁוּלֵי צַלַּחְתָּהּ.

(2)

אוֹתָמשִׁירִים אוֹתָמשִׁירִים אוֹתָמשִׁירִים אוֹתָמשִׁירִים

דְּמוּתאָב דְּמוּתאָב דְּמוּתאָב דְּמוּתאָב

גֶּבֶר עֵירֹם (מִלְּבַד זָ'קֶט קְטִיפָה שָׁחֹר)

גָּרוּם מְזֻקָּן שֶׁלֹּא בִּקְפִידָה

עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה לְכִנִּים בֵּין שְׁבִילֵי זְקָנוֹ

וּמַקְרִיא בְּקוֹל עַז-לַשְּׁחִיטָה

שִׁיר לַבַּנְקָאִים

בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית שֶׁתֶנקָפֶה

עַל רִצְפַּת קוֹפִי טוּ גּוֹ

סְנִיף

רָמַת אָבִיב