וְעַל נֹחַם גּוּפְךָ וְעַל מֶתֶק שְׂפָתַיִךְ
אֲשַׁלֵּם בְּדַקּוֹת צִפִּיָּה דּוֹמְמוֹת.
רוּחַ קוֹצֵר צְפוֹנִית מַחְסִירָה מִלּוֹתַיִךְ
שֶׁעַל לוּחַ לִבִּי מֻנָּחוֹת וְהוֹמוֹת.
לְאֵלֵי מֵיתָרִים סְגִידָתְךָ יוֹם וְלַיְלָה,
לִקְלִילוּת אֶצְבָּעוֹת וּלְרַעַם צְלִילִים.
חֶרְדָתִי בִּי פּוֹעֶמֶת. אַךְ פֶּתַע הוּקַל לָהּ,
כִּי אֲנִי לֹא מֵיתָר אֶלָּא שֶׁטֶף מִלִּים
שֶׁעוֹלוֹת בִּי כְּמוֹ רוּחַ מִזְרָח מִתְרַגֶּשֶׁת
אֲפוּפַת פְּתוֹתֵי שֶׁלֶג, שְׁרִיקוֹת קַטָּרִים,
שֶׁדּוֹרְשׁוֹת שְׁלוֹם מוֹלֶדֶת זָרָה וְעִקֶּשֶׁת
שֶׁל תְּשׁוּקוֹת לֹא מִכָּאן, שֶׁל נוֹפִים אֲחֵרִים.