פָּגַשְׁתִּי אִישׁ דֹּב.
פַּרְוָתוֹ שְׁחֹרָה וּמְדֻבְלֶלֶת,
וְנִיבָיו מִתְחַדְּדִים
עֵת הוּא נוֹגֵס בִּבְשַׂר אִשָּׁה.
הוּא גָּרוּשׁ שֶׁבַע שָׁנִים
וְכָל אִשָּׁה שֶׁפָּגַשׁ מֵאָז
גּוֹרֶמֶת לוֹ לְהֵחָנֵק
כְּאִלּוּ הָיְתָה הַצַּיָּד
וְלֹא עוֹד נְקֵבָה עִם מִצְנֶפֶת.
יָמִים כְּלֵילוֹת הוּא מְמַיֵּן חִטָּה
וּמְמַלֵּא אֶת רֵאוֹת הַדֹּב שֶׁלּוֹ
אֲוִיר עִיר סְפָר נָקִי לְהִתְפַּקֵּעַ.
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,