טיפוס למתקדמים #1 [המוות מבשיל לאט]

"הַמָּוֶת לֹא קוֹרֶה בִּזְמַן שֶׁאַתָּה לוֹחֵץ עַל הַהֶדֶק" –

הוּא אוֹמֵר לִי בְּקוֹל מָדוּד,

עֵת יָדָיו נִנְעָצוֹת יִתְדוֹת-יְתֵדוֹת בִּבְשָׂרִי.

"הוּא מַבְשִׁיל לְאַט, כְּמוֹ רִמּוֹת שֶׁל זְבוּבִים,

וּמִתְגַּשֵּׁם בִּמְלוֹאוֹ

רַק כְּשֶׁאַתָּה מֵרִיחַ אֶת הַגּוּפָה –

זוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת לַסֵּדֶר לִפְנֵי הַצִּלּוּם הַמְּתַעֵד.

רָאִיתָ פַּעַם רֹאשׁ שֶׁחָטַף כַּדּוּר?" –

הוּא שׁוֹאֵל בְּקוֹל נַעֲרִי

וְשִׁנָּיו הוֹפְכוֹת לַנִּיבִים

וּזְקֵנוֹ צוֹמֵחַ פֶּרֶא

וְעֵינָיו מִתְכַּהוֹת

וְסָפֵק אִם אַסְפִּיק לִשְׁאֹל הַפַּעַם –

"מַדּוּעַ יֵשׁ לְךָ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ?"