אני יכולה לעשות עם זה כל כך הרבה # מחווה ליונה וולך

אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה.

יָדַי לָמְדוּ כֵּיצַד לְשַׁחְרֵר אֲחִיזָתָן מִזֶּה וּמִזֶּה,

וַאֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה,

וַאֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כָּל דָּבָר.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר בְּקוֹל צָלוּל,

מָה שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד.

אֲנִי יְכוֹלָה לְהַרְגִּישׁ הֲכִי טוֹב, שֶׁאֶפְשָׁר.

וְהִנֵּה, אַתָּה עוֹמֵד מוּלִי, כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן,

וְצָעִיף רַךְ לְצַוָּארְךָ, וְחוֹזֵר עַל הַשְּׁאֵלָה.

מָה תַּעֲשֶׂה עִם זֶה, שׁוֹאֲלִים.

לְאָן תַּשְׁקִיעַ אֶת כָּל זֶה? יֵשׁ לֵךְ אֵינְסוֹף אֶפְשָׁרֻיּוֹת,

וְכָל פַּעַם תֵּדַע לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,