אסיפת הורים

אבי ואמי

נפגשו בֵּמְּזָוֶה בֵּיתִי

אחרי שלושים שנה,

שלא התראו.

שניהם מרירים.

אילו שוקולד היה סממן

לילדות מאושרת,

הייתי נחשבת וודאי

לילדה האהובה

עליי אדמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)   מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם